אוקטובר 2017ראיון עומק עם איש חינוך

ראיון עם רונן צפריר –מנכ”ל הכפר החקלאי מיקווה ישראל

רונן צפריר mikveisrael.org.il

מאת דר’ שלומית אביב

שלום רונן, מה שלומך?

טוב, תודה.

אתה יכול לספר לי קצת מה הרקע שלך?

אני רונן צפריר בן 48, אבא לשלוש בנות ולבנה החיל של בת זוגתי.

בן למשפחה שכולה אבא פלמחניק אמא עולה מעיראק, ואחות מקסימה. אחי אלדד נהרג בקרב עם מחבלים לשחרור תינוקות בבית הילדים במשגב עם בפסח 1980. הייתי בן 11 ושם הבנתי את עוצמת החיים במפגש עם האובדן.

יש לי תואר ראשון בחינוך, תעודת הוראה ותואר שני בניהול מדיניות ציבורי, מנחה קבוצות להורים ומתבגרים. אוהב לשחות נהנה ממשפחתי ומתפקידי, מכור לים.

המקצוע הראשון שרכשתי בגיל צעיר היה מציל ולמשך כעשר שנים עסקתי בניהול צוותי הצלה ובית ספר לשחייה. כמציל רכשתי מיומנויות של ניהול קהל ולמדתי עם השנים לחנך אנשים לתרבות ולאהבת המים. בשנת 1996 התחלתי לעבוד כמדריך חינוכי טיפולי לנוער מקצה הרצף רשות חסות הנוער במשרד הרווחה,  ניהלתי בית ספר לחינוך מיוחד במשך מספר שנים עד אשר ניהלתי את  קהילת “בית הנער” ( פנימייה , בה”ס ושלושה הוסטלים ).

7 שנים ניהלתי את “בית הנער”, אתגר ניהולי מורכב  שבו נחשפתי למצוקות הקשות במדינת ישראל . זכיתי להיות שותף לתוכניות התערבות טיפוליות חינוכיות  אשר מהוות את הבסיס לתרפיה באומנות, תנועה, מוסיקה ובעלי חיים. יחד עם חבריי פתחנו את תחום הכלבנות הטיפולית ואת ההישרדות במדבר. התמקצענו בשיתוף ההורים והקהילה לתהליך הטיפולי.

ביולי 2006  הגעתי למקוה ישראל, בעיצומה של מלחמת לבנון  השנייה, בזמן שלא היה מנהל לכפר במשך כחצי שנה והכפר היה לקראת מצב של סגירה . הגרעונות היו עצומים הוועדים היו במלחמה ומצב הרוח הכללי היה של  ייאוש ותסכול . במשך כשנתיים ענן הסגירה ריחף מעלינו , בעבודה משותפת עם הצוות המדהים הצלחנו לשנות את האווירה הכללית, ההבראה באה ליידי ביטוי בכל התחומים. בהון האנושי, בחקלאות , בחינוך ובכלכלה. רמת השירות לקהל היעד הייתה ועודנה בהשתפרות תוך כדי תנועה.

פתחנו והעצמנו  את הפנימיות ובתיי הספר, יצרנו גאוות יחידה תוך כדי חיבור להיסטוריה ולמורשת המופלאה של מקוה ישראל. הגדלנו פעילות תוך כדי למידה, שיפרנו  את יכולת ההכלה שלנו .

כיום במקוה ישראל 1800 תלמידים מגיל גן עד צבא,5 גני ילדים, 2 בתי ספר יסודיים, 3 חט”ב ותיכונים, מכינה קדם צבאית, “אקדמיה בראש שקט” , מרכז מבקרים ואתר מורשת, 9 ענפי חקלאות מסורתית לצד חדשנות. אנחנו חבל גלילי עצמאי ומכך אחראים מוניציפלית על (מים , ביוב, אשפה וכו’) של הישוב עברי הראשון בעת החדשה.

נתחיל עם שאלה מאוד גדולה. אתה יכול לספר לנו מהי התפיסה החינוכית שלך?

כאדם החי באמונה  שלימה כי טוב מביא טוב יותר ואהבה שאינה תלויה בדבר היא אהבה, למדתי כי “ואהבת לרעך כמוך” מהווה את הבסיס החיובי בתקשורת בין אנשים. הצוות שלי ואני מכוונים לחינוך של אהבת אדם אדמה טבע ומולדת למען הדורות הבאים.

כמנהל “בית הנער” נחשפתי למשנתו  החינוכית של יאנוש קורצ’אק , במהלך השנים התגבשה בי תפיסה חינוכית טיפולית הולסטית הרואה את הילד במרכז . גישה מערכתית אשר מאחדת את כל הכוחות יחד לטיפול במורכבות. למדתי לחבר בין הטיפול והחינוך, גבולות ברורים עם חופש בחירה והכלה . נחשפתי לפילוסופיות של אנשים חכמים ממגוון תרבויות והשקפות שונות , החשובים שבהם, הרמב”ם, פסטלוצ’י , אריסטו, פויירשטיין, אושו, רוסו, הרמן הסה, לאו טסה, ויניקוט, בודהא, ארווין יאלום, בקל, בוב מראלי, ביאליק, מאריה מונטסורי , רודלוף שטיינר, שלמה קרליבך, כולם  הותירו אותי עם רצון עז להמשיך ולחקור….

 איך היא משתלבת עם ההיסטוריה המפוארת של מקווה ישראל?

איך זה לנהל כפר כל כך מורכב?

 

הרקע שממנו צמחתי חיבר אותי למקורות של מקוה ישראל,  המסורת והחדשנות הרצון להיות חלק מהציונות המעשית. יש לי את הזכות לקום בבקר כל פעם מחדש ולעשות באהבה למען הדורות הבאים. אני מתחבר לעשייה  שהחלה במקוה ישראל לפני כ147 שנים , מרגיש מאושר להיות שייך לשרשרת מנהלי מקוה ישראל לדורותיהם. הסטרטאפ הראשון באזור, לפני העליות הראשונות לארץ ישראל, חינכו במקוה ישראל את הישראלי החדש.  מורשת אשר הונחלה לאלפי צעירים אשר בנו בארץ כ50 ישובים. ערך העבודה הוא ערך חשוב המחנך לגבולות וליצירתיות. החיבור לטבע וליופי הקיים מפתח רגישות, הרצון לעשות טוב בא ליידי ביטוי בערך העזרה לזולת שבו אנחנו מאוד גאים במקוה ישראל.

היכולת שלי לנהל את המורכבות של הכפר ב12 השנים האחרונות , לדעתי בעיקר נובע מאהבתי לעשייה , שמירה הדוקה על נפש בריאה בגוף בריא ואופטימיות מלווה ביצירתיות. החיבור שלי לצוות שבלעדיהם לא הייתי מצליח לקום בבקר לימים מורכבים מאוד. הסוד טמון בסופו של יום באנשים, בשנים האחרונות הצלחתי לחדש אמונה בקירבם ולפתח את היכולות שלהם למען קהילת מקוה ישראל. כפי שציינתי אנחנו ממשיכים ללמוד איך להיות טובים יותר.

מה החזון שלך? איך אתה רואה  את הכפר  בעתיד?

 האם הכפר נותן מענה נרחב לגישות חינוך שונות –מתאים למאה ה21?

חזון מקוה ישראל הוא לחנך נוער מהארץ ומהעולם לאהבת האדם האדמה הטבע והמולדת למען הדורות הבאים…

אנחנו בעיצומה של מימוש תוכנית אסטרטגית אשר עליה אנחנו עובדים בשנים האחרונות. כל זאת בהתאם לחזון ולמשימה לפתח את “הישראלי החדש” על ידי  פיתוח זהות מקוואית בגילאי החטיבה ומרכזים מתמחים בתיכונים. הרעיון שכל בית ספר שלנו יתמחה בתחום שבו הוא טוב ויעניק שירותים לקהילת הכפר ולקהילה מבחוץ. אנחנו רוצים לשלב עוד אוכלוסיות בכפר ולפתח את החקלאות ליותר חדשנית ומדייקת. להגדיל את המבקרים בכפר ולפתח את תחום התיירות החקלאית במרחב העירוני. המטרה שהתלמידים שלנו יחוו את העשייה ויהיו שותפים לתהליך הפיתוח של הכפר לחזק את הלמידה המשמעותית. אנחנו בתהליכים של הקמת עוד שני בתי ספר יסודיים ופרויקט משמעותי עם מכון ויצמן. סיימנו תהליך מורכב של תוכנית אב ואנחנו בתחילת תהליך של הכנת תוכנית מתאר. אנחנו שותפים לפרויקטים לאומיים אשר מקדמים את ה50 שנים הבאות של מדינת ישראל. הכיוון הוא להות עיר נוער לאוכלוסיית המרכז…. כרגע אנחנו מתכוננים לעוד שנתיים לחגיגות 150 שנות חינוך וציונות .

מה אתה מצפה מאנשי הצוות? המורים, המורות, המדריכים והמדריכות?

מה נדרש בעיניך מאיש חינוך?

הצפייה שלי מאנשי הצוות שלי ומאנשי חינוך בכלל : ראשית שייהנו מהעבודה, שיזכרו בכל דיאלוג שיש להם יחד עם מקבלי השירות כי הם דוגמא אישית והתפקיד שלהם לחנך לאהבת האדם האדמה הטבע והמולדת למען הדורות הבאים. שיכירו את עצמם וילמדו, שיקפידו על פעילות ספורטיבית , שיבלו עם המשפחות שלהם בכל רגע פנוי. קיימת בי ציפייה תמידית שיסתכלו לתלמידים בגובה העיניים , להקשיב על מנת להבין ואח”כ להגיב.  להיות יצירתיים ואופטימיים לעבוד יחד כי יחד הכי טבעי לנו להצליח.

מה אתה חושב על השיטה המונטסורית?

מה תפס אותי בשיטה המונטסורית ? האהבה לילדים את ורדה וכל הגננות שאותם פגשתי בזמן שבו שלושת בנותיי התחנכו בגנים המונטסורים. היצירתיות היא נחלת הכלל ובכל מקום בגנים האסתטיקה  שלטה, ניחוחות תבשילי המטבח מילאו את הגן. בהמשך הדרך הבנתי כי יש בשיטה דרך של העברת תוכן באופן אחר. האופן שבו הונגשו לבנותי הדברים הייתה מרשימה. לדעתי האופן שבו תלמיד לומד להיות לומד עצמאי ויצירתי במקביל לפיתוח מיומניות של שיתוף פעולה, מהווה את הבסיס לחינוך איכותי ולא כמותי. אנחנו בעולם שבו הקפיצות הם אדירות אנחנו בתחילתה של המהפכה הרביעית חיבור של הביולוגי הפיזי והדיגיטלי. אנחנו זקוקים לבני אדם יזמים, יצירתיים שיודעים לעבוד יחד. משחר ההיסטוריה נדרש ההומוסאפיאנס להתגבר על מינים וזנים שהיו בעולם והצלחתו נבעה מהיכולת לעבוד בצוות.

איך רואה את השילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בכפר החינוכי שלכם?

שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בכפר קיים כבר היום אצלנו, לא מספיק,  אבל אנחנו משתפרים משנה לשנה. אני רואה חובה כאדם ליצור את האפשרויות שהחריג יהפוך להות חלק בלתי נפרד מהכלל. החיבור של אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים מייצר אצלנו בני האדם חמלה וענווה, סבלנות והסתכלות יותר חיובית לחיים. מפתח אצלנו את הרצון להתמודד עם האתגר המורכב בדרך יצירתית יותר ומשמעותית.

האם  אתה חושב שגישת מונטסורי יכולה להחליף את כל השיטה החינוכית בארץ?

.  הגישה המונטסורית מפתחת את התלמידים לקראת האתגרים הבאים,  אני לא חושב שזאת שיטה שיכולה להחליף את השיטות הקיימות , היא כן יכולה להצטרף אליהם ולתת את הייחודיות שלה. על מנת לחנך בני אדם טובים יותר .

מה אתה מאחל לעצמך בשנה הבאה?

מה אני מאחל לעצמי לשנה הבאה ולשנים אחר כך…

להיות מאושר בעיקר, להשתבח ולהיות אבא טוב יותר, לעשות ספורט ולאכול בריא. להיות שותף לכמה שיותר דיאלוגים עם תלמידים. ללמוד איזה קורס מעניין ולהצליח להוציא לאור אחד מספרי. להוביל את קהילת מקוה ישראל למחוזות של מצוינות בשירות למען הדורות הבאים…

 

תודה רבה היה לי לעונג.