דצמבר 2018חדשות

בשורה לגיל הרך: מועצה חדשה הוקמה

המהפכה שתדאג לדור העתיד יוצאת לדרך

חוק חדש עבר בימים האחרונים בכנסת, זהו חוק חשוב ביותר, סופסוף מבינים את החשיבות שבארגון כזה ואת ההשקעות שיש לבצע בנושא, זהו תחילתו של עידן חדש, מדביקים את הפער ומתחילים להשקיע במה שחשוב באמת.

החוק מדבר על הקמת גוף- מועצה לגיל הרך אשר מטרותיו:

לגבש תכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתיתן מענה לצרכי הגיל הרך, המהווה את אחד מהשלבים החשובים ביותר בהתפתחות הילד.

המועצה לגיל הרך הינו הגוף הממשלתי הייעודי-טיפולי הראשון שיעסוק בסוגיות הגיל הרך ברמה הלאומית. המועצה תעסוק בהכשרת אנשים מתאימים, תדאג לילדים בסיכון, תפתח את המסגרות השונות לגיל זה ואף תפקח עליהן.

המועצה תתכנן ותוביל מדיניות לאומית לקידום הטיפול בגיל הרך, בין השאר, המועצה תהיה אחראית על יצירת מאגר מידע לגיל הרך, תיאום בין גורמי הטיפול השונים, עידוד מחקר בתחום, קביעת תנאי סף ומדדים להערכת המוסדות לגיל הרך, להכשרת העובדים ולפיקוח.

כאמור, המועצה תהיה אחראית גם על אישור תקציב כולל לגיל הרך, בהתאם למדיניות שתאושר בממשלה בהמלצת המועצה, ולקביעת סדרי העדיפויות של חלוקת התקציב.

כמו”כ המועצה תידרש גם לגבש המלצות לגבי היקף ההכשרה המקצועית, הניסיון ואיכות כוח האדם של העוסקים במקצועות הגיל הרך,  דוגמת מטפלים, גננים וסייעות. בנוסף, היא תקים מרכז מידע ומחקר בתחום הגיל הרך שירכז את כל המידע והמחקרים הרלוונטיים לנושא.

התינוקות והפעוטות שלנו לראשונה יהיו בראש סדרי העדיפות, יבואו במגע עימם אנשי חינוך שעברו הכשרה והתאמה משמעותית לתפקיד.

“מחקרים בינלאומיים מראים כי חסכים חינוכיים בגיל צעיר פוגעים באופן משמעותי בהתפתחותו של הילד וביכולתו להתקדם בגיל מבוגר יותר”, נכתב בדו”ח ועדת טרכטנברג. “פערים חינוכיים שניתן לתקנם בקלות יחסית בגיל צעיר, נהפכים למשימה קשה מאוד בהמשך הדרך”.

במטה מחקר פורסם (מחקר הסוקר אלפי מחקרים קודמים) ב–”National Bureau of Economic Research” — אחד מגופי המחקר הכלכליים החשובים ביותר בארה”ב — שקבע באופן חד-משמעי כי התערבות נכונה בגיל הרך מקטינה פערים ומסייעת לילדים חלשים, ומהווה השקעה כדאית מאוד בעבור מדינות.

“היחס לגילאים החשובים ביותר בהתפתחות האנושית, כמי שזקוקים רק למשמורת, צריך לחלוף מן העולם”, לדברי פרופ’ מנואל טרכטנברג( מוביל החקיקה להקמת המועצה) אין מחלוקת כיום כי הגיל הרך הוא קריטי להמשך ההתפתחות, ובמיוחד הגיל הרך מאוד — 0–3. למעשה, המחקרים כיום בעולם מדברים על הצורך בהיפוך הפירמידה התקציבית — המצב הנתון כיום הוא שתקציבי החינוך עולים והולכים עם הגיל, ומגיעים לשיא ההשקעה בסטודנטים באוניברסיטה. מחקרים חדשניים טוענים כי ההפך הוא שצריך להיות — עיקר ההשקעה החינוכית צריכה להתמקד דווקא בגיל הרך, גילי 0–6, מאחר שזהו הגיל הקריטי ביותר לעיצוב התפתחותו של אדם, וזהו הגיל שבו ניתן להשיג את מרב השפעה בהכי פחות מאמץ.

לדברי טרכטנברג, האבסורד הוא שהטיפול בגיל הקריטי ביותר נעשה כמעט ללא מעורבות ממשלתית. “פעוטון לגיל הזה עולה כ3,800 שקל בחודש, שזה 45 אלף שקל בשנה”, הוא אומר. “אין אף תואר אקדמי בישראל שעולה סכום כזה — ובזה צריכים לשאת כל ההורים לבדם”. הוא מדגיש כי מדובר בהוצאה כספית עצומה, ועוד כזו שנופלת על הורים צעירים שנמצאים בתחילת דרכם המקצועית ושכרם הוא נמוך יחסית.

מעבר לתקציב, מציין טרכטנברג את היעדרה של מדיניות ממשלתית לגבי ילדים בגילי 0–3. המדיניות הממשלתית מתחילה בגיל 3, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג שהביאה לפתיחת גנים ממלכתיים לגילי 3–4, אבל גם במקרה הזה לא נקבעה מדיניות חינוכית ספציפית לגיל הזה. בוודאי שאין כל מדיניות כזו לגבי גילאים נמוכים יותר, שבהם רק מיעוט ההורים (בעיקר משכבות חלשות) זוכים לקבל טיפול במסגרת מעונות של משרד הכלכלה או של ויצ”ו ונעמ”ת, ובכל מקרה המעונות אינם פועלים תחת מדיניות חינוכית -התפתחותית.

בנוסף מדגיש טרכטנברג את קריסת מודל ההורות בעידן המודרני. “בעבר אנשים גדלו במשפחה המורחבת”, הוא מסביר, “והידע לגבי הורות הועבר מאם לבת. כיום כבר אין משפחה מורחבת, ולהורים צעירים — שגם כורעים תחת הנטל של שתי משרות — אין ממי ללמוד”. אחת המטרות של המועצה, לפיכך, תהיה להתמקד גם בטיפוח כישורי ההורות, בעיקר בשכבות מוחלשות.

ממצאי מחקרים מראים בבירור שהמוח האנושי מתפתח התפתחות מהירה עד מאוד בשנתיים הראשונות לחיי הילד – משקל מוח ילוד הוא כרבע ממשקל מוחו של מבוגר, בגיל שישה חודשים מוחו שוקל כמחצית ממשקל מוח המבוגר, בגיל שנתיים – כשלושה רבעים, ובגיל עשר הוא מגיע ל-95 אחוזים ממשקל מוחו של המבוגר. על אף ההתפתחות המהירה של המוח בשנות החיים הראשונות, הוא ממשיך ומתפתח לאורך כל החיים, התפתחות המתבטאת, בין היתר, במידת המורכבות של הקשרים הנוצרים בין התאים השונים במוח וביעילות, בגמישות (פלסטיות) ובהתמחות התפקודית של פעולת המוח. בזמן הלידה יש בתאי המוח מאה ביליון נוירונים. 75 אחוזים מהם אינם מחוברים, והקשרים ביניהם אינם שלמים, ואילו רבע הנוירונים שהיו מחוברים כבר לפני הלידה, שולטים בתפקודים הבסיסיים, כמו נשימה, פעימות לב, ויסות חום הגוף ולחץ הדם. הנוירונים נקשרים זה לזה רק כאשר הילד נחשף לגירויים סביבתיים המועברים למוח באמצעות החושים.

כל התנסות – האזנה לסיפור, הרחת פרח, אכילת פרי – ממריצים ומעודדים את תאי המוח ליצור קישוריות וליצור רשת ניורונית, והיא מתעצמת באמצעות המידע הזורם בה כל העת. כל תא מוח אצל ילד בגיל הרך יכול ליצור כ-15,000 קישוריות בכוח. על כן, במוח של ילד בן שלוש יכולים להיווצר אפילו אלף טריליון קישוריות, פי שניים מאשר במוחו של מבוגר. מוח הילד, המייצר מספר עצום של קישוריות, שורף גלוקוזה ומייצר אנרגיה במידה כפולה ממידת האנרגיה שמייצר מוחו של מבוגר. נתונים אלו מבהירים מדוע ילדים רוכשים יכולות תפקודיות, מנטליות וקוגניטיביות, כגון שפות זרות, בקלות רבה.

שנות החינוך הקדם-יסודי הן תקופה של למידה אינטנסיבית ופיתוח החשיבה וליטושה. בגיל שנתיים-שלוש אוצר המילים של הילד מכיל בערך 900 מילים. בסביבות גיל שלוש-ארבע אוצר המילים של הילד מכיל כבר כ-1500 מילים. הבנת הדקדוק משתפרת, ויש מקום נרחב להעצמת הדמיון באמצעות משחקי תפקידים וחשיפה להצגות ולספרים והשתתפות בפעילויות מעשירות.

בגיל חמש הילד שולט באופן מודע בכ-2500 מילים ויותר, והוא משפר את שליטתו בכללי הדקדוק ומפתח הבנה באשר לגבולות – מה מותר ומה אסור – ואף יכולת מתמטית. לקראת סוף השנה העשירית חלה ירידה ברמת הקליטה והתפיסה במוח, והטמעת ידע חדש מצריכה מאמץ רב יותר. בגיל זה מתרחש התהליך האבולוציוני שבו נמחקים הנתיבים העצביים המיותרים ונשארות רק הקישוריות החזקות. התהליך מונע מפעילות חשמלית שיוצרת ההתנסות, והיא מחזקת את הקישוריות. הקישוריות הנמצאות בשימוש קבוע, מועצמות והופכות לחזקות יותר ואף מפתחות קישוריות נוספות. קישוריות אלה הופכות לבסוף לחלק קבוע במבנה המוח, לרשת עצבית פורייה חשובה ביותר בתהליכי החשיבה והלימוד של ילדים, ובאמצעותה נוצרים מיזוגי ידע רבים יותר.

התפתחות מוח הילד תלויה אפוא בהתנסויות אלה, ואולם על פי תורת המוח הסופג ותקופות הרגישוּת של ד”ר מריה מונטסורי, צריך לזמן לילד התנסויות בשלב התפתחות מסוים על מנת לאפשר למוחו להתפתח באופן מיטבי.

מאחר שהתנסויות במרחב ובסביבה מועשרים הן מהגורמים החשובים ביותר לעיצוב המוח, לאיכות ההתנסויות אלה חשיבות רבה עד מאוד. התנסות חיובית תועיל להמרצת פיתוח המוח והחשיבה, והתנסות שלילית תעכב התפתחות זו ועלולה אף להסיג אותה. יכולת המוח לעבד ולפרש גירויים תלויה במספר הקישוריות. ככל שמספרן רב יותר והן מתפתחות כרשת רחבה יותר, כך טובה יותר יכולת הלמידה.

חמש השנים הראשונות הן התקופה החשובה ביותר לבניית הקישוריות העצביות. סביבה המאפשרת התנסויות מעשירות ולמידה באמצעות נסייה וטעייה תועיל להתפתחות המוח והחשיבה. ולהפך, סביבה נעדרת גירויים המלחיצה את הילד, תביא לפיתוח קישוריות מעטות יותר. קישוריות אידאליות ייווצרו אם הילד ייחשף לגירוי הנכון בזמן המתאים.

הקשר בין הסביבה ותהליך פיתוח הקישוריות חוזר ומאשר את תפקידו החשוב של החינוך הקדם-יסודי בסיפוק סביבה תומכת ומעשירה, סביבה היכולה לתרום לילד תרומה ניכרת ולהטביע את חותמה על הילד לכל חייו.

“העוסקים בחינוך מונטסורי וההורים לילדים בחינוך מונטסורי יכולים להכיר בהשפעות החיוביות של שיטת חינוך זו על בסיס יום-יומי. אפשר להיווכח עד כמה המוטוריקה העדינה של הילד משתכללת, מיומנויות החשיבה שלו הופכות למדויקות, ועצמאותו מועצמת באמצעות אינטראקציה יום-יומית עם הסביבה המוכנה בכיתות מונטסורי. האם זה אך מקרי שאביזרי מונטסורי מעודדים את התפתחות המוח? ” ד”ר שלומית אביב.

הקמת מועצה לגיל הרך, שמרכזת את כל היבטי הטיפול במקום אחד וקובעת מדיניות כוללת, היא יוצאת דופן וחלוצה גם בקנה מידה עולמי. לישראל יש יכולת להוביל את הנושא, ולהיות לא רק סטארט-אפ ניישן אלא גם Early Age Nation, בזכות הניסיון הרב שנצבר בישראל במעונות של תק”צ, תמ”ת , ויצ”ו ונעמ”ת ובתחנות טיפת חלב, ובזכות העובדה שישראל היא המדינה המפותחת היחידה כיום ששיעור הילודה שלה ממשיך להיות גבוה.

כיום ישנם מספר עמותות אשר מחוללות שינוי בתוך הקהילות ובתחום התפתחות והתמקצעות הגיל הרך כדוגמת גושן, אשלים קרן רש”י ועוד,

מתוך שאיפה שמשרדי הממשלה יירתמו למשימה הכה חשובה זו.

ולחזון האמתי שהוא בהכרח נצרך כשהשלב הבא :

בנייה של מרכזים מאוחדים, שבהם יישבו כל כיתות הגן מגיל לידה עד 6, תחנות טיפת חלב, מרכז ריפוי בעיסוק, הדרכות הורים כדוג’: יועצות הנקה, יועצות שינה גמילה ועוד.

והלוואי ונזכה לראות את המרכזים הללו בתפארתם בשנים הקרובות.