מאמרים פברואר 2018פברואר 2018

ירון יעקב

jacobyaron@gmail.com

גיל שנתיים הנורא” או “תקופה רגישה לסדר

מאת ירון יעקב- מחנך ומדריך בבית הספר ובחטיבה הצעירה “דרך הילד”

 

מתי זה קורה?

 

התקופה הרגישה לסדר היא מהקצרות שבתקופות הרגישות ונמשכת מהלידה ועד גיל שלוש (ולעתים חמש) התקופה מגיעה לשיאה בין גיל שנה וחצי לשנתיים וחצי. זהו גיל אשר חלק מההורים קוראים לו

“גיל שנתיים הנורא”

איך נדע?

כאשר משהו בסביבה מאפיל על העבודה הפנימית, הקיום של התקופה הרגישה מראה את עצמו על ידי תגובות אלימות, זעקה שנראית כאילו ללא סיבה ולכן אנשים נוטים להאמין שזו שובבות או שהעולל “בודק גבולות” השובבות הזו היא ביטוי של הפרעה פנימית ורצון לא מסופק,מצב של מתח, נפשו של הילד זועקת החוצה את מה שהיא צריכה, מחפשת להגן על עצמה” (מתוך הספר “סוד הילדות” של מריה מונטסורי)

העולל מוחה בכל תוקף כאשר משהו בסדר של סביבתו משתנה ומשנה לו את הסדר הפנימי,

הסדר חשוב מאוד בשנים הספציפיות האלה במיוחד בחוקים הבסיסים שאנו קובעים בשגרה היומית, בעקביות ובסביבה הפיזית

אז מה זה בעצם?

תקופה רגישה היא זמן בחיי הילד שהוא מאוד קצוב וזמני התקופה הזו קיימת בכדי לעזור לילד להתפתח, כל אחת מארבעת התקופות הרגישות (שפה, סדר, תנועה ועידון החושים שעליהן עוד נרחיב בהמשך) יוצרת תשוקה להתפתחות.

להבדיל מאוד ממבוגר שמעוניין במשהו, הילד רתום למשימה בכזאת התעניינות כך שאם יפריעו לו הוא ימחה בתוקף ולא יאהב את זה, כאשר ילד מגיב לתקופה רגישה אנו נראה אצלו חזרתיות,ריכוז עמוק, תשומת ליבו נתפסת שוב ושוב, אנחנו לא יכולים לראות את מה שנוצר אצלו אלא רק להבחין שהילד מאוד רגוע עם אנרגיה מחודשת ומרוצה, מונטסורי משווה את התקופה הרגישה לדחף בלתי נשלט כאשר תקופה אחת עוברת האחרת נדלקת, התקופות הן מקבילות וחופפות אך מגיעות לשיא בזמנים שונים

“במונח תקופה רגישה השתמש לראשונה הביולוג ההולנדי הוגו דה וירס בהקשר של התפתחות של חיות מסוימות שמגיעות לבגרות בעזרת מטאמרפוזה (שינוי צורה) ניקח לדוגמא את הפרפר מעולם החרקים, הזחל של הפרפר חייב לאכול את העלים הכי רכים וטריים אך אמא פרפרה מטילה את הביצים שלה על ההתפצלות הכי חבויה של הענפים ליד הגזע של העץ, מי יראה לזחלים הקטנטנים החבויים שם ברגע שהם בוקעים מהביצים היכן נמצאים העלים הרכים אשר בצמרת העץ המוארת? עכשיו הזחלים מאוד רגישים לאור, אור אשר מושך אותם, קורא להם, מרתק אותם, הזחלים זוחלים להם לעבר איפה שהאור הכי בהיר עד שהם מגיעים לצמרת ושם הם מוצאים את עצמם מורעבים ליד העלעלים הקטנטנים שיכולים להזין אותם. זוהי עובדה מוזרה שכאשר הזחל עובר את השלב הראשוני וכבר מספיק בוגר ויכול לאכול דברים אחרים הוא מאבד את הרגישות שלו לאור. דבר זה הוכח במעבדות איפה שאין לא עצים ולא עלים אלה רק זחלים ואור” (מתוך הספר “סוד הילדות” של מריה מונטסורי)

 

אז מה אנחנו יכולים לעשות?

הילד סופג את הסביבה שלא במודע ולכן באחריותינו להכין את הסביבה, הילד זקוק לסביבה אשר תהיה מסודרת באותו אופן בכל יום.

סדר חברתי: הילד זקוק לאותם פנים מוכרות יום אחר יום.

סדר חושי:הילד זקוק לגעת, לטעום, לראות, לשמוע ולחקור דברים בעלי אופי נגדי (שחור\לבן, חלק\מחוספס).

סדר זמנים: הילד זקוק לטקסים קבועים (שינה,מקלחות, ארוחות,פרידות) שגרות (לעשות את אותם דברים באותם שעות או לפחות באותו סדר יום אחר יום ) ומקצבים צפויים וקבועים (דקלומים,מנגינות, שירי ילדים)

ללמוד מיהו הילד ואיזו תקופה רגישה מגיעה לשיאה עכשיו.

עלינו לדעת איך להציג את הדברים בצורה ברורה ומדייקת ועם זאת לא להוות מכשול בעצמנו, איך להעלם ברקע, לתצפת, לדעת מתי לא זקוקים לנו ולהגן על הריכוז של הילד

בכדי לעזור לילד לא צריך לפתח כוחות מיוחדים של אבחנה או שנהיה מסוגלים לפרש את מה שאנו רואים, צריך משהו הרבה יותר פשוט, מספיק שיש מודעות אשר מוכנה לעזור למיינד החבוי (למדריך הפנימי) של הילד. מספיק שיהיה שכל ישר שיעזור לנו לעקוב אחרי הילד