מאמרים ספטמבר 2017ספטמבר 2017

ד”ר שלומית אביב

aviv.shlomit@gmail.com

צילום: אורן קאן-יוקאן סטודיו

“על הסביבה לגלות את הילד – לא לעצבו”.

שיטת מונטסורי מניחה שהמרחב שבו הילד פועל, מסייע לחינוכו, ועל כן יש לתכננו בהתאם. הסביבה המוכנה (The Prepared Environment) היא סביבה מעוצבת, אשר משפיעה על המטרות החינוכיות.

סביבה הינה מכלול יחסי הגומלין הפיזיים והחברתיים הנוצרים בין הילד לבין הסובב אותו .

חוקרים מתחום הפסיכולוגיה הסביבתית בדקו כיצד ילדים משפיעים על הסביבה וכיצד הם מושפעים ממנה. המסקנה הייתה כי לסביבה שפה משלה. החלל(המרחב) ניתן לתפיסה. מגיל צעיר אנו לומדים לזהות את המרכיבים של הסביבה ואת האפשרויות שהיא מזמנת.

מאחר שפעוטות וילדים מעצבים את המשמעות באמצעות הסביבה החינוכית והלימודית, לסביבה המתוכננת בקפדנות מדעית כמעט, כללים ברורים, בהם איזון צורני, התאמה לגובה הילד – קביעת ידיות הדלתות בהתאם לגובהו והימנעות מהצבת גירויים מעל גובה מסוים, קביעת חלונות נמוכים להעצמת האור הנכנס, איזון צבעוני – עיצוב חד-גוני התורם להרמוניה.

בשיטת מונטסורי עיצוב סביבה אסתטית משקף את המטרות החינוכיות. סביבה בתכנון מדעי ומחושב, סביבה עשירה ומאובזרת כראוי, מסייעת להתפתחות מעשירה ומואצת של הילד. מונטסורי טבעה אפוא את המושג “סביבה מוכנה”, שמשמעו עיצוב הסביבה החינוכית בהתאם לצורכי הילד וממדיו.

מושג זה החל להתגבש בתחילת המאה העשרים והתפתח כמודל ללמידה מתקדמת במאה העשרים ואחת. המושג נוגע בראש ובראשונה לעיצוב הכיתה והחצר ולתהליכי הפעולה, המשחק והחברות המתרחשים בהן מדי יום ביומו בספונטניות.

הסביבה מאורגנת על פי תחומי הדעת בשיטת מונטסורי ובהיגיון רב, למשל תחום כישורי החיים המצריך שימוש במים זורמים, ממוקם ליד מקור מים. הסביבה המתוכננת כוללת כמובן את האביזרים התומכים בלמידה עצמאית שאינה תחרותית.

בסביבה המוכנה מעגל פעילות מחושב היטב, ובו הילד מאמן את עצמו לבחור באביזר, להשתמש בו ובתום ההתנסות להשיבו למקומו. הסביבה מאפשרת לו אפוא בחירה חופשית וחופש פעולה, וכל שלב בה מוביל לשלב קשה ממנו, וכך נשמר העניין שהילד מגלה באביזרים, המאתגרים אותו שוב ושוב.

מונטסורי, בהיותה פורצת דרך בתחום החינוך, הייתה הראשונה שהבינה את חשיבות הסביבה שבה הילד גדל ומתחנך. בגני הילדים שהפעילה הותאמו לראשונה הריהוט והציוד לממדי הילד. הריהוט המותאם לילד מאפשר לו להעביר בקלות את הכיסאות והשולחנות ממקום למקום על פי צרכיו. גם הציוד, ובו האביזרים החינוכיים, מותאם כמובן בגודל ובמשקל למידותיו ויכולותיו של הילד. למשל, המדפים שעליהם מונחים האביזרים בסדר מסוים ומוקפד, פתוחים ומזמינים; אין ארונות סגורים או מדפים גבוהים, והכול בהישג ידו של הילד.

התרגול מחנך את הילד למשמעת פנימית, ריסון, שליטה וכבוד כלפי הסביבה ואביזריה.

יש לארגן את הסביבה החינוכית בדייקנות ומתוך מחשבה מדעית כדי שתתאים לרמת ההתפתחות הפיזית, המנטלית, הקוגניטיבית והרוחנית של הילד ותאפשר לו לפעול בחופשית ובעצמאות ולמצות את יכולתו להתפתח.

לסביבה המוכנה אווירה חמה, נעימה וביתית, החדרים והחלל מרווחים מאוד, ויש מקום לתנועה חופשית המעודדת אווירה של עבודה ופעלתנות. הסביבה המוכנה משמשת מרחב חינוכי, ובה מתקיים חינוך שאינו נובע מסמכותנות המבוגר ומהוראותיו.

בעקבות תפיסה זאת התפתחה בשנים האחרונות “אדריכלות מונטסורית”, שעל פיה בתכנון גני ילדים ובתי ספר יש להתמקד ברווחת הילד ובנוחיותו ולהקפיד על חללים גדולים, פתוחים ומוארים ועל עיצוב פינות נגישות ומזמינות.

 

החלל המחנך, הוא חלל שמסביר את עצמו-אבל לא כופה את עצמו, חלל שמגיב לפעילות הילדים, מזמין ,מאתגר ומאפשר אינטרקציות. סביבת החקר והגילוי תומכת בילדים בתהליך של יצירת משמעות.

חשיבה מחודשת על החלל המחנך ועיצובו עשויה  לסייע לתרגם את הפילוסופיה החינוכית המונטסורית לשפת מעשה.

ילד חופשי הוא ילד עצמאי, ולכן ראוי ליצור סביבה שתעצים את תחושת החופש שלו. כאשר הילד פועל בחופשיות ובספונטניות, האישיות העצמאית שלו מתפתחת בהתאם לכוחותיו, כישוריו ויכולותיו.

אחד מתפקידי המחנך בכיתת מונטסורי הוא להכין את הסביבה שבה יפעל הילד. כך ניסחה מונטסורי עיקרון זה “על המחנך לעבוד קשה על מנת שלילד יהיה קל לעבוד קשה”.

המדריך מתווך בין הילד ובין העולם והסביבה המוכנה.

לחשיפת הילד לסביבה תרומה רבה להתפתחותו. אם הסביבה אכן מעוצבת בהתאם לצרכיו ומותאמת לשימושו, ובה הגירויים המתאימים והגיוון הראוי, יקל על הילד עד מאוד לספוג את ההתרשמויות מהאביזרים והחומרים המוצגים לפניו ולנטרל את הרעש החזותי הרווח לעתים בסביבת למידה גדושה יתר על המידה. עיצוב הסביבה החינוכית, המהווה מעין קמפוס תרבותי, ותכנונה הם אפוא מהמשימות המורכבות ביותר והחיוניות עד מאוד המוטלות על המחנכים בשיטת מונטסורי.

סביבת לימוד מוכנה, ערוכה ועשירה מאפשרת למדריך להציב לילד מטרות מדויקות ולהראות לו תרגילים שונים, שנועדו לשכלל כישורים מגוונים. המטרות אינן תמיד ישירות, לעתים הן עקיפות, והן נועדו לפתח יכולות של קריאה וכתיבה, יצירתיות ודמיון. לכמה מן המטרות אף יש היבט טיפולי, והן מסייעות לילדים המתקשים במוטוריקה עדינה.

השפה החזותית היא מרכיב קריטי בעיצוב הסביבה המוכנה.

בגני מונטסורי השפה החזותית מושלמת הודות לאביזרים ולשיטת ההוראה. השפה החזותית היא רכיב חשוב בתהליכי היצירה והתצוגה של תכנית הלימודים, ובעזרתה הילד לומד על תלת-ממד, נוגע בחומרים, חש את המרחב ומפתח דימויים ודמיון. הגן הוא קמפוס תרבותי, והילד מתנסה בו בחוויית היצירה והייצוג.

לסיכום, חשיבות החלל המחנך כפקטור להעצמת מימוש הפוטנציאל של הילד אינו מוטל בספק ,או כפי שאמרה מריה מונטסורי :” “הכרחי ונחוץ לילד לחוש יציבות וסדר בסביבתו הקרובה מאחר שהוא בונה את עצמו באמצעות אלמנטים מן הסביבה, אלה היסודות”.

אז:

ועכשיו:

עכשיו

ד”ר שלומית אביב

aviv.shlomit@gmail.com

צילום: אורן קאן-יוקאן סטודיו