הורים במונטסורינובמבר 2017

מירב שרייבר

  meirav.schreiber@gmail.com

כל ילד הוא יחיד ומיוחד /מירב שרייבר

אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי כהורה זה להפריד ביני לבין הבת שלי. מכיוון שזהו אחד התהליכים הכי מורכבים ורגישים בתהליך היווצרותו של אדם, ככל שנדע עליו יותר כך נוכל לגדל בני אדם שלמים ומאושרים יותר.

לתהליך הזה קוראים ספרציה – אינדיבידואציה והוא מתרחש בשלושת השנים הראשונות של חיינו. תוכלו לקרוא עליו עוד באינטרנט. זהו תהליך מרתק שמעביר אותנו משלב של סמביוזה מוחלטת עם אמא למצב של נפרדות ממנה בשלבים עדינים, מאתגרים ומורכבים.

כשסיכמתי לעצמי את התקופה הזו וכשהתבוננתי בהורים אחרים הבנתי כמה חשוב לבדוק ביחסים שלנו עם הילדים שלושה דברים עיקריים:

האם אנו מדגישים רק את הדמיון שלנו לילד – האם אנו שמים על הילד שלנו תכונות שלנו או של מישהו אחר. מאחר וזה יגביל את מערכת היחסים שלנו איתו, כי הוא לא מובדל מאיתנו.

למשל, האב אומר “הוא נורא ביישן”, כשבעצם האבא ביישן אך הילד פשוט צעיר מדי למפגשים חברתיים.

האם אומרת “היא ילדה חרדתית”, כשבעצם האם משליכה על הבת שלה את החרדתיות של אמא שלה. והילדה, היא בסך הכל רגישה לקולות חזקים.

האם אנו מדגישים רק את השוני של הילד שלנו כשאנו עושים זאת זה מעצים את האידיאליזציה שלנו על הילד. שהוא סופר- ילד עם תכונות לא אנושיות.

האם אנחנו מביטים על הילד שלנו בהכללה כמה חשוב לשים לב לפרטים הקטנים שמאפיינים את הילד שלנו, אלו שדומים לנו ואלו ששונים מאיתנו.

אני שומרת עד היום את מה שנכתב ונאמר על בתי בגן המונטסורי אליו הלכה. איך הגננות ראו אותה לפרטי פרטים. איך לא שמו עליה תוויות אלה הנגישו את המאפיינים שבה שייחודיים רק לה. כדי שגם בבית אוכל לשים לב לכך. הם חידשו לי רבות ועל כך אני מודה להם מאד.

כבר מתחילת החיים שלנו, המצב האופטימלי הינו כשהאם והילד נמצאים בקשר סימביוטי ובאותה מידה בזולתיות.  כלומר ביכולת לראות שהשני הוא אינדיבידואל עם תוכנית חיים נפרדת ושונה המאפשרת לראות את הילד ולהבחין במסרים שלו.

גישת מונטסורי מושתתת על הייחודיות, הקצב, המאפיינים השונים של כל ילד בגן ובבית הספר.

כאשר תינוק נולד ניתן לצפות במאפיינים של האישיות המפתחת שלו ע”י שפת גופו, האופן שבו פניו מגיבים אל העולם במשך היומיום. אם הכרנו כבר את המאפיינים של הילד שלנו בבטן קל יהיה לנו להבחין בהתפתחותם מחוץ לבטן.

כאשר הילד יהפוך להיות יותר ויותר אוטונומי האופן שבו הוא מגיב ומתקשר עם העולם יהפוך להיות יותר ברור. מה הוא אוהב ומה לא, למה הוא נמשך וממה הוא נדחה.

כל בן אדם מאפשר שיכירו אותו לעומק בסביבה אוהבת ומכבדת אינטימיות. אם נקשיב בתשומת לב לילד שלנו, נוכל בכל רגע נתון לאסוף נתונים על עולמו הפנימי, הצרכים שלו, והנטיות שלו בחיים. כך נוכל לתמוך בייעוד של הילד שלנו בחייו העתידיים.

זה גם יתמוך בנו לא לשים על הילד שלנו את הייעוד שלנו בטעות. ולאפשר לו התנסויות וערוצים מתאימים להתפתחות בכיוון של הייעוד האישי שלו.

ישנו פתגם איטלקי ידוע שאומר כל ילד מגיע לעולם עם הסל שלו. כלומר כל ילד מביא עמו דבר מה חדש וחשוב עבורו ועבור הוריו, משפחתו והחברה כולה. אך אנו נוטים לשכוח את זה כהורים בוגרים.

חשוב לנו לזכור לדבר אל הילדים שלנו עם הלב במקום מתוך האינטלקט. בדיוק כמו שנאמר בנסיך הקטן רק בלב אנחנו רואים נכון. הדברים החשובים סמויים מן העין“. כך נוכל להתקרב לילדים שלנו ולהפוך להיות נקודת משען חשובה בקשר של הילד איתנו.

להתייחס לילד כמו סובייקט במקום אובייקט. סובייקט עם צרכים משלו, מתנה של החיים במקום עוד ילד כמו של כולם. וכשהילד נחווה כאורח יקר בחיינו, שעלינו לגלות ולהסתקרן מיהו הוא הופך גם למורה ומדריך שלנו..

הילד שלנו מגיע ומגביר בנו את הצורך לחקור, לשנות, לגדול, לצמוח, לגלות, בדיוק כמו שמורה אמיתי גורם לנו להרגיש.

www.meiravschreiber.co.il