יוני 2018מאמרים יוני 2018

ד”ר שלומית אביב

aviv.shlomit@gmail.com

צילום: אורן קאן-יוקאן סטודיו

העקרונות של המדריך/ה / אן בורק נויברט

אן בורק נויברט, בדרך ללימוד (1973), מפרטת את המרכיבים הבאים בתפקיד המיוחד של המדריך/ה בחינוך מונטסורי:

מדריכי  מונטסורי הם הקשר הדינמי בין ילדים לבין הסביבה המתוכננת.

הם מתבוננים בשיטתיות בתלמידיהם ומפרשים את צרכיהם.

הם כל הזמן מתנסים , משנים את הסביבה כדי לעמוד בתפיסתם של הצרכים והאינטרסים של כל ילד, ומציינים באופן אובייקטיבי את התוצאה.

הם מכינים סביבה שמטרתה להקל על עצמאות הילדים ויכולתם לבחור באופן חופשי את העבודה אשר עונה על צרכיהם הרגשיים והקוגניטיביים.

הם מעריכים היטב את האפקטיביות של עבודתם ואת העיצוב של הסביבה כל יום.

הם בוחנים ומעריכים את ההתקדמות האישית של כל ילד.

הם מכבדים ומגינים על עצמאות תלמידיהם. הם חייבים לדעת מתי להיכנס ולהגביל גבולות או להושיט יד מסייעת, וכאשר זה לטובת הילד, הם יכולים לצעוד אחורה ולא להתערב.

הם תומכים , ומציעים חום, ביטחון, יציבות וקבלה לא-שיפוטית לכל ילד.

הם מאפשרים תקשורת בין הילדים ומסייעים לילדים ללמוד כיצד להעביר את מחשבותיהם למבוגרים.

הם מפרשים את התקדמות הילדים ואת עבודתם בכיתה, להורים, לצוות בית הספר ולקהילה.

הם מציגים לילדים שיעורים ברורים, מעניינים ורלוונטיים . הם מנסים לעסוק באינטרס של הילד ולהתמקד בשיעורים ובפעילויות בסביבה.

הם מתווים התנהגות רצויה לילדים, על פי כללי היסוד של הכיתה, ומציגים תחושה של רוגע, עקביות, חסד ואדיבות, וממחישים כבוד לכל ילד.

הם מחנכי שלום , הפועלים בעקביות ללמד התנהגויות אדיבות ופתרון קונפליקט.

הם מאבחנים שיכולים לפרש דפוסים של צמיחה, התפתחות והתנהגות כדי להבין טוב יותר את הילדים ולהפנות את ההמלצות וההצעות הנדרשות להורים.

אחת מחובות המדריכים  היא להציג הקניות , בדרך כלל לילד אחד או שניים,או לקבוצה בכל פעם.

הקניות  אלה עושות  שימוש באביזרי מונטסורי, המאפשרים לתלמידים להתמודד עם ייצוגים פיזיים של מושגים. ברגע שמידע  מוצג, התלמיד חופשי לעבוד על פעילות הלמידה  בעצמו .

מדריך למידה

במשך רוב היום, מדריך  מונטסורי עובר בשקט בכיתה, יתבונן בקפידה בתלמידים ויתווך  בעת הצורך.

מדריכי  מונטסורי אינם כופים  ידע או רעיונות על התלמידים, אלא מעניקים  לתלמידים את הכלים הדרושים כדי לאפשר לתלמידים לחקור את המושגים עצמם., לטעות ולתהות

אחד התפקידים החשובים ביותר של המדריך הינו  תצפיות של התלמידים.

הם  עוקבים מקרוב אחרי כל תלמיד עלמנת להיות עירניים  לתקופות רגישות, שהן פעמים שבהן ילדים פתוחים במיוחד לרכישת מיומנויות אקדמיות. תצפיות זהירות מאפשרות למורים של מונטסורי לזהות מתי ילדים מוכנים לעבור לשיעור הבא. התצפיות שלהם נרשמות ומשותפות עם כל משפחה במהלך פגישות של המורה, ההורים והילד.

המשימה היא , להעניק לתלמידים  את הכלים הדרושים להם כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.

חלק מתפקידו התצפיתי הוא גם להקליט באופן אובייקטיבי את מה שהוא רואה. מאוחר יותר, הוא ישקף על רשימותיועל מנת  לסייע לו להמשיך ולהתאים את הסביבה ולהציג חומרים בהתאם.

מריה מונטסורי העדיפה להשתמש במונח “דירקטור” על המורה. המורה למעשה מכוון את הילד לאורך המסע החינוכי שלו. היא או הוא מכוונת אותו בשיטה של שימוש בחומר, ואז משאיר אותו חופשי לחקור אותו שוב ושוב. ההדרכה הינה  לאורך נתיב הלמידה שנקבע, כל פעילות בונה על אחת לפניו, כשהיא מציגה את השיעורים שלו. היא גם מתפעלת את הסביבה כדי להנחות את הילדים בדרך הטבעית באופן טבעי. הפעילויות ממוקמות על המדף בסדר רציף, מלמעלה למטה ועד שמאל לימין, באותו כיוון שבו קורא.

היא גם מכוונת את הילד לפעילות בונה אם הוא נראה אבוד. היא משמשת כמדריכה להתנהגות נאותה ולשליטה עצמית כפי שהיא מדגימה  את אלה בכל מהלך שלה.

“המורה, , חייבת להיות בעלת אמונה שהילד יגלה את עצמו בעבודה. היא חייבת להשתחרר מכל הרעיונות המוקדמים לגבי הרמה שבה עשויים הילדים להיות. סוגים רבים ושונים של ילדים

המורה חייב להאמין שהילד הזה לפניה יראה את טבעו האמיתי כשהוא ימצא עבודה שמושכת אותו.”

מריה מונטסורי המוח המספג, עמ ‘ 276

אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין מורים מונטסורי למורים מסורתיים הוא אמון עצום של המדריכים לגבי  מקום היכולות ההתפתחותיות של הילדים.

“לעקוב אחרי הילד”. –זה המושג אשר כל מדריך מונטסורי חייב לאמץ בתהליך ההכוונה.

מורי מונטסורי אינם במרכז תשומת הלב בכיתה. תפקידם הינו  הכנה וארגון של חומרי למידה כדי לענות על הצרכים והאינטרסים של הילדים ההתמקדות היא בלמידה של ילדים, לא בהוראה של מורים.

המדריך , יוצר סביבה מונטסורית מוכנה היטב ואווירה של למידה וסקרנות שנועדה להעביר תלמידים מפעילות אחת ומרמה לרמה הבאהמדריך  מונטסורי מאומן ,בדרך כלל חוזר אחורה בזמן שהילדים עובדים, ומאפשר להם ללמוד מהתגליות שלהם ולהסיק את המסקנות שלהם, נדבך אחר נדבך. במקום לספק לילדים תשובות, המדריך  שואל אותם כיצד הם יפתרו את הבעיה, יעסקו באופן פעיל בילדים בתהליך הלמידה וישפרו את מיומנויות החשיבה הביקורתית. ברוב המקרים, ילדים לומדים ישירות מן הסביבה וילדים אחרים, ולא תמיד מהמדריך.

ד”ר מונטסורי האמינה כי מדריך צריך להתמקד על  הילד כאדם ולא על שיעורי השיעור היומי. אף על פי שהמדריך  מתכנן שיעורים יומיים לכל ילד, עליו  להיות ערני לשינויים בהתעניינותו של הילד, בהתקדמותו, במצב הרוח שלו ובהתנהגותו.

רק באופן זה יוכל לבוא הילד למימוש כל יכולותו.