יוני 2018מאמרים יוני 2018

מיכל גבאי

gabbaymichal@gmail.com‏

איך מבטאים אהבה במונטסורית?  איך אנחנו רגילים לבטא אהבה?

בחיבוקים, נשיקות, מילים טובות וכד’

כך אנחנו רגילים לחשוב על ביטוי אהבה.

אבל אנחנו גם מחפשים את הגן הכי טוב, את החוג המתאים, מכינים את המאכל האהוב, מקריאים סיפור בערב…

יש לנו רצון לעשות טוב לאדם שאותו אנחנו אוהבים ובמיוחד לילדינו.

מה יקרה אם נגלה שיש עוד דרך לעשות טוב לילדינו?

מהי אהבה?

כשנכנסתי לראשונה לגן מונטסורי, הרגשתי שסביבת הגן “קרה”.

לא היה שם “בלגן טבעי של ילדים”.

לא ראיתי חיבוקים ונישוקים של הגננת.

לא שמעתי “כל הכבוד” וגם לא “מי נסיך שלי?”

לא הרגשתי את האהבה שאני מכירה.

אבל אחרי שעתיים שבהן ישבתי וצפיתי בילדים ובצוות,

הרגשתי רגועה ומסוקרנת על הפלא החדש הזה.

הילדים התנהלו בעצמאות ובביטחון.

בכל פעם שראיתי קושי כלשהו, הופיע מישהו שעזר.

לפעמים מדריכה, לפעמים ילד אחר

ולפעמים הקושי נפתר מעצמו.

ראיתי רוגע, ריכוז, עבודה אישית לצד עבודות קבוצתיות.

ראיתי בחירה עצמאית של הילדים לעשות אומנות, לטפל בגינה, להתעניין בעולם וביבשות, לחקור בעל חיים או צמח, ללמוד על מספרים, על אותיות…

חלק עבדו בשקט עם עצמם, חלק שרו לעצמם בזמן שעבדו, חלק עבדו בזוגות, חלק עבדו ממש בחבורה וחלק הסתובבו וצפו במתרחש.

ראיתי ילדים ומבוגרים מאושרים.

והרגשתי סביבי המון אהבה.

צורה של אהבה שהייתה לי חדשה.

אהבה במונטסורי נובעת, כמו כל אהבה, מהרצון לעשות טוב לילדים.

אבל מה זה אומר?

מריה מונטסורי, בהיותה מדענית, חקרה לאורך שנים רבות, את מבנה המח של ילדים בגילאים השונים ואת הצרכים ההתפתחותיים שלהם.

בהתאם לתגליותיה, היא הגדירה מהם המאפיינים של ילדים בכל גיל, ומה הם צריכים כדי למצות את הפוטנציאל שלהם.

כי מסתבר שלילדים צעירים יש הרבה יותר פוטנציאל מכפי שנהוג היה לחשוב לפני מחקריה וכאשר נותנים להם סביבת חיים נכונה, הם מתגלים כבעלי יכולות מופלאות.

מעבר לכך, ילד שממצה את הפוטנציאל הגלום בו, הוא ילד מאושר.

כלומר, יש לילדים סט של יכולות וצרכים שאנחנו לא רגילים לתת להם מענה.

אז מונטסורי חיפשה מהו אותו מענה שהילדים צריכים ובמשך שנים רבות בנתה סביבות חיים לילדים ובחנה ושיפרה אותן.

התוצאות היו מדהימות.

בסביבה שבה הילדים מתנהלים באופן חופשי ויכולים לתפקד באופן עצמאי, אנחנו פתאום רואים איך הפוטנציאל שלהם מתממש והם גדלים להיות אנשים בעלי חשיבה יצירתית, יכולת פתרון בעיות, יכולת הנעה עצמית, יכולות חברתיות גבוהות והם משנים את העולם.

חמשת האנשים שהובילו את השינויים הגדולים ביותר בעולמנו התחנכו בחינוך מונטסורי:

ביל גייטס – מהמייסדים של מיקרוסופט

ג’ף בזוס – המייסד של אמזון

מארק צוקרברג – מהמייסדים של פייסבוק

סרגיי ברין ולארי פייג’ – המייסדים של גוגל

המנוע הפנימי לעשות טוב, לחשוב אחרת כדי לפתור בעיות ידועות, לרתום אנשים נוספים לחלום ולגרום לו להתגשם – זו דרך נוספת להשפיע אהבה בעולם.

כי אותם אנשים ספגו גם סוג אחר של אהבה.

כשאנחנו מסדרים עבור הילדים סביבה, באופן שמאפשר להם להיות הם עצמם בביטוי עצמי מקסימלי תוך תשומת לב לסביבתם – אנחנו מבטאים כלפיהם אהבה.

כל חפץ במונטסורי נמצא בסביבה למטרה מסוימת, כדי לתת מענה לצורך מסוים של ילד מסוים.

איך עושים את זה?

אנחנו צופים כל הזמן בילדים, ללא שיפוטיות, ומזהים מה הצרכים שלהם ובהתאם נתאים את סידור הסביבה.

לדוגמא מעולם הבית, אנחנו יודעים שילדים צעירים אוהבים לעשות כמה שיותר בעצמם (“אני לבד”), אז נכין את סביבת הבית כך שיוכלו למזוג לעצמם מים, לקחת פרי, לצחצח שיניים…

דוגמא מעולם הגן, כשאנחנו מזהים אצל ילד שהוא מתעניין בכתיבה אבל לא מצליח לאחוז טוב את העיפרון, נכין עבורו תרגיל של העברה בעזרת פינצטה. כשיעבוד עם הפינצטה יתחזקו שרירי היד, אחיזת העיפרון תשתפר, והמכשול יוסר.

אהבה במונטסורית זה אומר:

להקדיש זמן ללמוד מהם הצרכים של הילדים

לצפות בהם וללמוד אותם

ליצור להם סביבה שמותאמת עבורם

לתווך להם את אופן השימוש בסביבה

להמשיך לתת חיבוק ונשיקה

לדעת שטמון בהם פוטנציאל נפלא

ולסמוך עליהם שהם מושלמים בדיוק כפי שהם

זו אהבה.