יוני 2018מאמרים יוני 2018

דמות המחנך בכיתת מונטסורי

גילה מטלון AMS

כדי להבין את ייחודה של דמות המחנך בכיתת מונטסורי עלינו להפנות את תשומת הלב למשולש מורה-ילד-סביבת הלימוד (enviroment).

בכיתת מונטסורי הילד הוא המרכז. אנו שואפים שהילד יהיה עצמאי ככל האפשר. את עצמאותו מפתח הילד הודות לכך שבשלב הראשון של הלמידה המחנך מסתכל מן הצד, מתבונן, מבצע תצפית (observation),  ויתערב רק כאשר הילד יבקש אותו לעזור.

התערבות המחנך צריכה להיות קצרה ועניינית. המחנך ילמד בעזרת שימוש בחושים, בשפה ובמוטוריקה. בתהליך הלמידה תמיד תינתן אפשרות לבקרה (control of error). בעזרת הבקרה יוכל הילד לתקן טעות בעצמו או בהכוונת המחנך.

Rosa Covington Packard בספרה The Hidden Hinge מביאה את דעתו של Erik H. Erikson, שתהליך ההתבוננות צריך להיעשות באתיקה מקצועית ובפתיחות, ומתוך הבנה שפעמים רבות אנחנו, כמבוגרים, כהורים, משליכים על הילד את התפיסות שלנו ואת ערכינו. ואולם עלינו כמחנכים לתת לילד את אפשרות הבחירה. הילד יֵדע מהו ייעודו, ועלינו לסייע לו להשיג את המטרה.

גם אופן ארגון הכיתה תורם להתפתחות עצמאותו של הילד . המשחקים יונחו על המדפים בסדר מסוים. המשחקים יהיו אטרקטיביים ובנויים בדייקנות. הכיתה תתחלק לפינות עבודה, ובכל פינת עבודה יוצעו לילדים משחקים ופעילויות באופן נגיש. על המחנך לארגן את פינות עבודה ואת הכיתה כולה לפי תוכנית – מן הקל אל המורכב יותר.

מונטסורי האמינה שכיוון שהילד קולט ולומד מרגע לידתו, עלינו לחשוף אותו במכוון לקולות, לצבעים ולמגע. מן הלידה ועד גיל שש הילד יוכל ללמוד, להתפתח פיזית ונפשית ולפתח חשיבה לוגית ויצירתית בסביבת לימוד הבנויה בצורה שמאפשרת זאת.

מונטסורי יצאה מתוך הנחה שאנחנו נמשכים לפעילות. המשיכה מובילה להתנסות, וההתנסות החוזרת תביא לשלמות. על המורה המחנך לאפשר לילד התנסות חוזרת פעמים רבות ככל האפשר.

לפי מונטסורי בכל ילד יש מוטיבציה, דחף פנימי, לקבל את המרב ממשחק או מפעילות. המוטיבציה הזאת מבוססת על שלושה יסודות: א. the psychic life – המבנה הנפשי שלנו. ב. the sensitive  period החושים אשר בעזרתם נוכל להבין מה הסיבה, לשפוט, למיין ולפתור בעיה. ג. the mathematical mind – התצפית והחשיבה המתמטית.

על פיתוח היסודות האלה ביססה מונטסורי את תורתה. היא טוענת שאישיותו של הילד מתעצבת עד גיל שלוש. גם אחר כך תהיינה כמובן השפעות מעצבות, אבל הבסיס כבר נמצא. בשלב הזה המחנך נכנס לתמונה לא רק כמסתכל אלא כפעיל, כמלמד.

בשיעור מונטסורי ילמד הילד בתהליך למידה של שלושה שלבים א. תראה לי. ב. תן לי. ג. מה זה?

בשיעור מונטסורי הילד ירכוש עצמאות בכל המטלות של חיי היום-יום, הוא יוכל להשתמש בחושים באופן שיעזרו לו להבין מתמטיקה, שפה, אמנות, מוסיקה ותנועה.

המחנך – בין התבוננות סטטית לבין הצגת שיעור מונטסורי דינמי – יבין באיזה שלב בתהליך הלמידה נמצא הילד ויוכל לעזור לו להתקדם.

מונטסורי סברה שהילד, והמין האנושי בכלל, יכול ללמד את עצמו ולהתפתח תוך כדי גילוי עצמי. נקודת המוצא היא שאנחנו לא נעשה מה שעשו אבותינו, מפני שיש לנו אינסוף אפשרויות ללמוד ולגלות דברים חדשים. כאמור, מלידתנו אנחנו עוברים תהליך של התפתחות דרך ניסיון וקליטה בכל החושים – מה שמקנה לנו בשלב מאוחר יותר את החשיבה המתמטית. הכיתה המונטסורית מאפשרת לילד מגע ישיר ולמידה דרך החושים. השיעור המונטסורי מקדם את הילד הלאה בתהליך הלמידה.  משחקים על מידה, כמות, משקל וצורות הנדסיות יעבירו את הילד והמחנך אל החשיבה המתמטית והמתמטיקה.

כל זה מתקיים באמצעות השפה, ועל המחנך לתת את דעתו על אופני השימוש בה. השפה מאפשרת לנו קומוניקציה, הבנה והבעה רגשית. היא צליל אבל גם הבעות פנים ותנועה. התפתחות השפה תוביל אותנו למבנה משפט מורכב, לשימוש בשמות עצם, בשמות תואר, בפעלים ובזמנים שונים. המחנך ישתמש בשפה כדי לספר לילד את סיפור חיינו, סיפור חיי המין האנושי.

מונטסורי בספרה “Education for the New World” מתארת את המורה כדמות אם וכתחליף לאם. פעמים רבות ההתאפקות של המורה ויכולתה לסגת ולהתבונן מן הצד הן שיתרמו להתפתחות עצמאותו של הילד ולמצב למידה, לביטחון עצמי ולחופש אישי.

בספרה The Discovery of the Child”” מרחיבה מונטסורי את דיבורה על תפקיד המחנך כוירטואוז – הדגמת שיעור מונטסורי היא לאו דווקא מילולית, המורה יעביר את השיעור, את ההוראה, מדבר טכני בלבד לאומנות של היכולת ללמד. היכולת לדעת מתי להשתמש בדיבור ומתי להשתמש בשתיקה ומתי להשתמש בתנועה מדגימה בלבד.

המחנך מתואר כמרזב המוביל את מי הגשם שהצטברו בו אל הגינה. תפקידו הוא אחד: להעביר מים, דעת – אל הגינה, אל הילד. לכן הילד לא צריך ללמוד את צורת המחשבה של המחנך או את דרך הבנתו. הילד צריך ללמוד את הגשם, את המים, ולהשתמש בהם כדי שהגינה שלו תפרח.

אם כן, המחנך צריך להיות מתבונן, כלי העברה  – מוליך, וגם להיות וירטואוז של הוראה ולימוד.

אין סתירה. על המחנך בכיתת מונטסורי לעשות את שני הדברים: הסתכלות והדגמה.

בכל התהליך הזה יקנה המחנך לילד גם אחריות לשימוש במשחק מתוך כבוד לסביבה. הילד ילמד להחזיר את המשחק למקום כאשר סיים להשתמש בו. הוא ילמד גם לנהוג בכבוד לחבר, לתת לו את הזמן הדרוש לו ולאפשר לו לסיים תהליך של משחק/למידה.

את הערכים האלה של כבוד לסביבה וכבוד לזולת יקנה המחנך לילדים כבסיס לכל תהליך הלימוד בכיתת מונטסורי.

Bibliography

Deakin, Michael. The Children on the Hill. Hebrew Translation, Sarah Ripin. Tel        Aviv, 1972.

Hainstock, Elizabeth G. Teaching Montessori in the Home; The Pre-School Years.     New American Library, New York, 1968.

Hainstock, Elizabeth G. Teaching Montessori in the Home; The School Years. New    American Library, New York, 1971.

Montessori, Maria. The Discovery of the Child. Ballantine Books, New York, 1967.

Montessori, Maria. The Secret of Childhood. Ballantine Books, New York, 1966.

Montessori, Maria. Education for a New World. Kalakshetra Publicaitons, India.         Madras, 1974.

Montessori, Maria. To Educate the Human Potential Kalakshetra Publications, India,     Madras, 1973.

Packard, Rosa Covington. The Hidden Hinge. Connecticut, 1972.