דצמבר 2018מאמרים דצמבר 2017

ד”ר שלומית אביב

aviv.shlomit@gmail.com

צילום: אורן קאן-יוקאן סטודיו

מיהו הילד?

“הגדולה של אישיות האדם מתחילה בשעת הלידה” אמרה מונטסורי.

בבואנו לדון בשאלה מעמיקה זו ,ראוי לבדוק ראשית דבר באיזה אופן מתייחסת הפילוסופיה של שיטת מונטסורי  למושג הילד.

ההתייחסות מקיפה  את כל התחומים של התפתחות הילד – התפתחות אינטלקטואלית, חברתית, גופנית, רגשית ורוחנית, וכפועל יוצא מתייחסת גם אל צרכיו בכל שלב במישורי ההתפתחות השונים.

מריה מונטסורי, ביססה את ההבנה של “מיהו הילד” באמצעות תצפיותיה המדעיות  והתובנות הניבו שורה של מסקנות אשר 110 שנה לאחר קביעתן ,עדיין משמשות אותנו בבואנו ליצור לתכנן ולהעצים את חינוך ילדנו.

מתצפיותיה המדעיות בהתנהגות ילדים הסיקה מונטסורי כי החינוך מתחיל בהולדת הילד, וכי השנים הראשונות הן החשובות ביותר בהתפתחותו מאחר שבשנים האלו הוא ניחן ביכולת קליטה גבוהה המאפשרת לו לספוג את סביבתו במלואה (“המוח הסופג”). אם כן, הדגש מושם ביכולתו הגבוהה לקלוט, ללמוד ולעבד את המידע אשר חושיו קולטים ללא מאמץ ובאופן כמעט תת-הכרתי, בטבעיות רבה.

חיי הילד נעים על רצף התפתחותי, ובו כל שלב מבוסס על השלב הקודם ומשמש בסיס לשלב הבא.

מונטסורי הבחינה בתצפיותיה שכאשר הילד בוחר בפעילויות הממלאות את צרכיו הפנימיים, חוויית הלמידה שלו עמוקה ומשפיעה יותר ואף תורמת לגיבוש תחושות של עצמאות חזקה, ביטחון עצמי רב וערך עצמי גבוה. הוא גם לומד לפתח חשיבה עצמאית וליטול אחריות על בחירותיו.

האמונה ביכולת הלמידה העצמאית של הילד ובעצמתו הביאה את מונטסורי לתובנה כי רק הילד יכול לחנך את עצמו וללמד את עצמו בדרך מיטבית מאחר והוא מונע על ידי  סקרנות טהורה ואהבת הידע.

בהיותו אוטודידקט, הילד בונה את אישיותו ושואף להגיע לשליטה הולכת וגדלה בעצמו ובסביבתו – שליטה פיזית, רגשית ומנטלית. שאיפה זו מניעה אותו להתפתח, והוא חווה את שלבי ההתפתחות השונים בספונטניות ובהתאם לנטיותיו הטבעיות, בהן סקרנות, יצירתיות, עצמאות, הישגיות, מיצוי הפוטנציאל, שינוי ותנועה וביטחון עצמי. על כן, הלמידה בשנות הילדות המוקדמות נועדה לא רק ללמד את הילד מידע, אלא להניעו ללמוד מתוך תשוקתו הטבעית.

מונטסורי הכירה בכוחו היוצר של הילד, ועל כן היא הסיקה כי התפתחותו של האדם לעומק אינה תלויה באדם אחר, אלא הוא חייב להתפתח בכוחות עצמו. כך אמרה: ” No human being can be educated by another person – He must do it himself or it never be done”.

הכבוד שניתן לו ולרצונו הוא שיובילו לפיתוח היכולות הרבות שבהן ניחן, כלומר הפנמת המידע והחוויות שהוא קולט מהסביבה באמצעות התנסות יובילו למימוש הפוטנציאל העצום הגלום בו בילדותו.

על מנת להבין ביתר עומק את ישות הילד עלינו להתייחס גם אל המושג “תקופות רגישות”  .

בתקופות אלו, ששיטת מונטסורי רואה בהן חלון הזדמנויות, הילד מפתח רגישוּת הולכת וגוברת לגירויים מסוימים, ומוחו – שהוא איבר גמיש – הולך ומתעצב עד שביכולתו לקלוט את המרב מהסביבה. אפשר לזהות את תקופות הרגישוּת כאשר התבוננות מעמיקה בפעילות הילד תגלה כי הוא מתמקד לחלוטין בפעילות כלשהי ומתעלם מסביבתו לגמרי. הוא מתמקד באותה הפעילות שוב ושוב בריכוז רב מבלי להתעייף או להשתעמם ומפגין יכולת גבוהה לסנן כל גירוי אחר.

בתקופות הרגישוּת מתעורר בילד רצון ספונטני ללמוד מיומנות מסוימת ולשלוט בה. תקופת רגישוּת יכולה להימשך חודשים ואף שנים, והיא מגיעה לקצה בפתאומיות כפי שהחלה. על כן ראוי להבין כי בעזרת תובנה מדהימה זו של מונטסורי קיבלנו מפתח זהב בהבנת “מיהו הילד”.

לא בכדי קבעה מונטסורי כי תודעת הילד היא הסוד הגדול ביותר של הילדות. מכל תובנותיה של מונטסורי באשר לתהליכי הגדילה של הילד, זיהוי מישורי ההתפתחות ותקופות הרגישוּת הוא התרומה החשובה והמכרעת ביותר בשל היישומים הנובעים ממנו. “דרמת אהבה בין הילד לסביבתו” כך כינתה תקופות אלו.

כיום ,בתחילת המאה ה,21 מתוך רצון לסייע לילד בעיצוב עתידו ומתוך ההבנה את  שלבי התפתחותו השונים ואת צרכיו הייחודיים, עלינו לבדוק ביתר קפידה את תכניות החינוך המוצעות לו.

מודל החינוך של העתיד נועד בראש ובראשונה לפתח כישורים שונים ולאו דווקא להתמקד בתכנים מסוימים. במטרות העל פיתוח אישיות אוטונומית ואותנטית של הילד הלומד והקניית היכולת לגבש זהות מתוך הכרה פנימית ומתוך עושר וחיבור לסביבה התרבותית-חברתית. יש לפעול לפיתוח כישורים שונים, כמו חשיבה והבנת העולם, קיום דו-שיח אמתי עם הסביבה ורחישת כבוד לעצמי ולזולת, כישורים שיירכשו באמצעות אופני למידה המקנים למציאות משמעות, ובהם הילד משתתף ולומד באופן פעיל. כישורים אלה יהיו הכרחיים לילדים שיגדלו לעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, וכל העת נוצרים מקצועות חדשים הדורשים הסתגלות והתאמה, עולם שבו אין די בקריירה אחת במהלך החיים.