דצמבר 2017מפנקסה של גננת/מדריכה/מורה

רועי כהן

מדריך מונטסורי ומלווה הורים

גן ברל’ה-בית ברל

ילדים יודעים  / רועי כהן

כבר כמה שנים שאני מסתכל על ילדים, מדבר עם ילדים, נמצא איתם בכל הרגעים

מקשיב למילותיהם ,משתדל להכיל את רגשותיהם וצופה בהם גדלים, מתפתחים.

ומכל הרגעים האלה הבנתי שהילד הוא אדם שלם שיודע מה טוב עבורו.

 

ובכל תהליכי ההתפתחות שלו ,בכל הרגעים ,בכל קשת הרגשות

הילד מבקש קודם כל להרגיש אהוב. תמיד.

אהוב שנעים, אהוב שקשה

אהוב שיש זמן ואהוב שעסוקים

אהוב שיש כסף וגם שאין

אהוב שהוא עצוב ואהוב שהוא שמח.

 

ילד אהוב הוא ילד בטוח

וילד מבקש קודם כל אהבה ובטחון…תחושה של בית.

 

ואם כבר יש בית אז הילד רוצה שיהיה כיף בבית.

ילדים פועלים מתוך הנאה ולעיתים ללא מטרה עתידית.

אלא מטרה עיקרית…להנות.

נולדנו להנות ואת זה למדתי מהילדים.

הנאה היא משמעותית בכל תהליך .

 

כל ילד מרגיש מיוחד…

ככה הוא נולד

במין הרגשה פנימית כזאת  שהנה אני באתי

ואין עוד אחד כמוני אלא רק אני.

הוא רוצה ללמוד בדרך ייחודית משלו,

הוא רוצה שהכל יסתדר בדרכו,

לפי נטיות ליבו ואהבותיו.

 

ילדים נולדים עם לב פתוח.

כשמתבוננים בתינוק רואים שהוא חשוף.

ליבו חשוף, רגשותיו חשופים

ואין לו כל צורך להסתיר את עצמו, את רגשותיו.

והוא גם מבקש מהמבוגרים סביבו להיות כאלה

להיות אמיתיים, אותנטיים, חשופים.

צודקים הילדים …האמת שכולנו היינו רוצים אנשים כאלה סביבנו.

 

ילד מבקש לבטא את אשר על ליבו בצורה חופשית.

הוא מבקש שיקשיבו לדבריו ויהיה להם מקום.

גם לדברי  הכעס,העצב התסכול,

וגם למילות השמחה,ההתלהבות,ההתרגשות.

כשמכילים אותו הוא מרגיש אהוב ובטוח,

מרגיש בבית.

 

ילד מבקש לחוש שהוא חופשי לחשוב הכל.

לדמיין את מה שהוא רוצה,

לחלום את חלומותיו,

לחשוב שהכל אפשרי,

להגיד גם דברים ללא היגיון

ועדיין ליפול על אוזניים קשובות

על מבוגר שנותן מקום לכל אלה,

ככה ילד מרגיש אהוב .

 

ילד מבקש לחוש מחובר לעולם הרוחני.

להרגיש שאפשר להאמין במשהו שמעבר ליכולת המחשבה,

משהו שהוא פלאי ומחבר בין כל האנשים,

משהו שהוא מעבר לחמשת החושים

ושיש בעולם גם דברים שאי אפשר לראות.

ושיש מקום לכל הדברים האלה בעולם שלו

ושל המבוגרים הקרובים אליו.

 

ושאנחנו מצליחים להקשיב לילד

ולאפשר לו את כל זה

אנחנו שומרים עליו כפי שהוא,

כפי שהוא נולד.

משמרים את האור הטבעי שלו,

שומרים על המקור שלו כאדם, כנשמה.

 

ואני התאהבתי בגישת מונטסורי ברגע שפגשתי אותה,

ברגע שראיתי ילדים בסביבה מונטסורית.

בהתחלה לא הבנתי מה משך אותי כל כך.

רק אחרי כמה שנים שכבר עבדתי בגישת מונטסורי

הבנתי מה ראיתי שם בפעם הראשונה

ומה משך אותי כל כך להיות מדריך מונטסורי:

ראיתי שם ילדים שמחים ומלאי חיים

ילדים עם עיניים מוארות

ילדים נהנים.

 

ואז הבנתי שגישת מונטסורי משמרת את האור הטבעי איתו נולד כל ילד.

הגישה מאפשרת לילד לשמר את תכונותיו המולדות ולהיות מי שהוא באמת:

אדם שלם שיודע מה טוב עבורו .

 

היום אני מבין שהאור הזה בעיניים שראיתי אצל הילדים

בפעם הראשונה שהגעתי לסביבה מונטסורית,

הוא מדד לחיים מלאים ,טובים ושמחים.

האור הזה בעיניים הוא המדד לכמה אנחנו קרובים לעצמנו,

למי שאנחנו באמת.

 

 

רועי כהן

מדריך מונטסורי ומלווה הורים

גן ברל’ה-בית ברל