דצמבר 2017קידום השיטה/ככה הכל התחיל/מסרים נבחרים

הזכויות הטבעיות של הילדים-ג’אנפרנקו זאבלוני

בעבודתי עם ילדים כמדריך מונטסורי ומאוחר יותר כמנהל, הבנתי כי לא כל הילדים נהנים ממה שאנו מכנים הזכויות הטבעיות  של הילד.

לא מדובר על הזכויות שהן אמנות עליהן חתומות מדינות רבות אלא הזכויות הנסתרות מן העין.

המניפסט שלי לזכויות הטבעיות מופנה גם אל המבוגרים, הורים כמדריכים כאחראים לאיכות חיי הילדים. יהיה לנו המבוגרים קל לעשות זאת באם נשאל את עצמנו שאלות כגון: מה רצינו תמיד לעשות כאשר היינו ילדים ולא אפשרו לנו? איפה נהגנו לשחק?

כאשר מתחילים משאלות אלו, הדבר שימושי מאוד להבנה של היחסים בין עולם הילדים והחברה המודרנית מתוך זווית הראיה של הזכויות הלא ממומשות של הילדים.

כפי שאמר הסופר סנט-אקספרי בספרו “הנסיך הקטן”: ” מבוגרים תמיד צריכים הסברים עבור מה שילדים מבינים  באופן  מיידי”.

הרשו לי להציג בפניכם את הזכויות מזוית ראיה אחרת….

הזכות להתבטל ולזמן פנוי…..

בעולם של היום הכול מתוכנן, מדווח ומחושב. סדר היום והשבוע של הילדים מתוכנן באופן וירטואלי על ידי משפחתם או המסגרת החינוכית.

אין מקום לאלתורים או משחק ספונטני, אין לילדים דרך לבצע דברים באופן עצמאי ,לשחק בעצמם ,זמן להיות עם עצמם פשוט להיות ולא לעשות כל הזמן….

להסתדר ולהתמודד בעצמם עם תסכולים ודחיית סיפוקים ,ללא הורים שחגים מעליהם כמו הליקופטר.

דווקא צורך וזכות זו הן הזרז המיטבי להתפתחות….

הזכות להתלכלך….

“אל תתלכלך”!!, עצה וציווי הורית טיפוסית.

אני מאמין שלילדים יש את הזכות לשחק עם חומרים טבעיים כמו חול, בוץ, אדמה, עשב, עלים או ענפים.

להתלכלך בבוץ זה כיף גדול!

בואו נעשה הפסקה במשחקים המתוכננים של הילדים, במשחקי הקופסא או  המחשב/ אייפד/ סמרטפון  ופשוט נצא לטבע איתם.

אנו ניווכח כי ההנאה שלהם מהדברים הפשוטים המוטלים על אדמה טבעית ופראית יעניינו אותם וירתקו אותם הרבה יותר.

הזכות להריח….

בימינו הכול ארוז ומנוילן באופן סטרילי כמעט. בתהליך זה נעלמים ההבדלים הדקים של השוני. בואו נחשוב על  ריח מאפיה או סנדלריה . לכל מקום יש את הריח האופייני לו והילדים כמעט ואינם נחשפים לריחות המיוחדים הללו.

זכות הילדים לחידוד חוש הריח מתוך תשומת לב חשובה מאוד.

ריח העלווה ביער, הדשא שאך נקצץ, הפרחים שנשתלים.

חשוב ללמד ולחשוף את הילדים לדברים שנעלמים והולכים בחברה מתועשת מידי.

זיכרון של ריחות יכולים ללוות ילדים עד לבגרותם, לאורך כל תקופות חייהם.

הזכות להשתמש בידיים…..

חפצים וצעצועים אשר אינם יכולים להיות מתוקנים מציפים  אותנו, חפצים תעשייתיים כל כך מושלמים  שהילדים לא צריכים להוסיף דבר.

על מנת לחבב על הילדים את המחשב, המורים מעודדים את הילדים לשחק במשחקי מחשב ,וכך ניטלת מהם ההזדמנות והאפשרות לשחק במשחקים וליצור על מנת לפתח את המוטוריקה העדינה.

ילדים המסוגלים להשתמש בפטיש ומסמרים, או ילדים סורגים ,אורגים, משייפים בנייר זכוכית או עוסקים בידיהם במלאכות שונות הם מחזה נדיר.

זוהי זכות אשר ניטלה מהילדים- הבה נחזיר אותה!

הזכות לאיכות תזונתית….

רוב הדברים הסובבים אותנו חדלו להיות נקיים.

המים אינם טהורים יותר, החמצן באוויר אותו אנו נושמים מלא בזיהום, המזון מעובד ומלא בחומרי הדברה.

על כן חשוב מאוד ללכת לאחור במובן מסוים ולגלות שוב את ההנאה של הליכה בריאה ביער, את גידול המזון הבסיסי בגינות ירק, באטמוספירה נעימה.

להפחית במזונות מעובדים, סוכר וחומרי שימור למיניהם, לשתות מים זכים ופשוט לנשום במקומות ירוקים.

הזכות לשחק ברחוב, בכיכר ובחצר….

רחובות ,רחבות וכיכרות תוכננו למען אנשים כמקומות מפגש וחברות.

בימינו הם מלאים בתנועת כלי רכב וחניות וחדלו להיות בטיחותיים ובאופן פרדוקסלי שומרים על נפרדותנו…

כמעט בלתי אפשרי בזמנים אלו לראות ילדים משחקים באופן חופשי.

אנו צריכים לקחת לתשומת ליבנו כי מקומות אלה ,כמו כל המקומות המשותפים צריכים לתת מענה לכולם ובמיוחד לצרכי הסביבה של הילדים.

הזכות לניואנסים…

אנו רגילים לאורות כרך וצרמוניה של מטרופולין בדרך כלל, על אף שבטבע אופייני אור טבעי מועט בזמני חשיכה.

אור מלאכותי מאפשר לנו להפוך לילה ליום ויום ללילה. מעטים מאתנו עומדים משתאים לנוכח זריחת השמש או שקיעתה. איננו ערים יותר דקויות הנגרמות משינויי מזג אויר, עונות שנה ,להעריך את אור הירח והכוכבים,

בואו ננסה לראות את ייחודיות העולם דרך עיני הילדים ובקשותיהם.

הזכות לשקט….

העיניים שלנו יכולות להסגר לנוח ,אך אוזנינו פקוחות לשמוע כל הזמן, פקוחות ומקשיבות.

אני מאמין שאנו כה רגילים לרעש ששקט ממש מפחיד אותנו…

במהלך מסיבות ילדים אני רואה ומרגיש איך המוזיקה מתגברת לדציבלים גבוהים ורועשת עד מאוד, גם בבתי הספר הווליום עולה מאוד באם צריך או לא…

אנשים צועדים בפארק עם אזניות ומחוברים, הם דוגמא מצויינת להתפתחות לא בריאה זו…

איבדנו את היכולת להקשיב לקול הרוח הנושבת, לשירת הציפורים ולמים הזורמים.

לילדים חייבת להיות זכות זו.

הזכות לשקט פירושה חינוך לכישורי שקט.