אוקטובר 2017מאמרים אוקטובר 2017

סקירה היסטורית על שיטת מונטסורי והשפעותיה

פרק זה לקוח מהספר מונטסורי והילד במאה ה – 21

© כל הזכויות שמורות

דיון במורשת הפדגוגית של מונטסורי מחייב בחינה לעומק של התקופה שבה היא חיה ופעלה. בחינה זו תשפוך אור על הזרעים החינוכיים שאותם זרעה ועל תרומתה העצומה להבנת יכולות הילד.

אין ספק שראוי לתאר את מונטסורי כאחת מענקי החינוך והרוח במאה העשרים – תקופה המכונה לעתים קרובות “המאה של הילד”. תובנותיה באשר לכוחו העצום של הילד ולפוטנציאל הגלום בו נפלו על אוזניים כרויות אצל רבים, ורעיונותיה הופצו במהירות הודות למהפכת הדפוס וזמינות החדשות המודפסות. על כן, לא מפתיע שרעיונותיה החינוכיים של מונטסורי עוררו עניין לא רק באיטליה אלא בעולם כולו.

שיטתה התעצבה בתקופה של שינויים פוליטיים מרחיקי לכת, שבה חלקי הממלכה המפותחים התאחדו סביב הערים ההיסטוריות של רומא, ונציה ופירנצה, ערים שהנהיגו רפורמות פוליטיות. מונטסורי רכשה את השכלתה בסוף המאה התשעה עשרה והייתה עדה ואף מעורבת בשינויים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים הללו. היא הובילה מסע לקידום זכויות הנשים ועסקה בפיתוח שיטות חדשניות להוראה. בהתאם לרוח התקופה היא ראתה בילד שליח ומבשר של חברה חדשה, המחנכת ומכשירה את הפרט באמצעות יצירת סביבת למידה שלווה המכבדת את הזולת והסביבה.

ההשפעות על מונטסורי

נקודת המבט האנתרופולוגית והפדגוגית שלה סיפקה לה תובנות על עבודתם של פלאטו, אריסטו, קומניוס, רוסו, פסטלוצי ופרובל. כמו איטרד וסגאן צידדה מונטסורי בתפיסת הילד פרט בעל ייחודיות על פי העקרונות שניסחו רוסו ופסטלוצי. היא האמינה בלהט רב בטוב הילד ובאחריות המוטלת על המבוגרים לשמור על האנרגייה החיובית שלו. עוד סברה כי עליהם להנהיג חברה מודעת לערכים של שוויון וקיימות ולפעול לקידומם.

מעבודותיהם של עמיתיה היא שאבה השראה לאביזרי הלימוד שפיתחה, והיא גם מצאה בהן חיזוק לשיטת החינוך הייחודית שלה, אשר נתנה ביטוי לגישתו של פיאז’ה באשר לדרך שבה הילד לומד ומתנהג. תצפיות מדעיות שערכה חיזקו אף הן את תובנותיה האינטואיטיביות, והן השפיעו על עבודתה החינוכית. יצוין כי באותה תקופה התעניין גם זיגמונד פרויד בקשר בין ההתפתחות הרגשית להתפתחות המנטלית של הילד.

בהיותה חדשנית מטבעה הושפעה מונטסורי רבות גם מהמחקרים המדעיים שערכו עמיתיה, ובעקבותיהם היא הניחה את הבסיס למחקרים הבוחנים את התפתחות המוח אצל ילדים . מורשתה “עקוב אחר הילד” מספקת למחנכים גם כיום תובנות על יכולות הילד והדרכה לעיצוב פעילויות המתאימות גם לילדי המאה העשרים ואחת.

דיואי והחינוך הפרוגרסיבי

כמו מונטסורי, גם דיואי השתייך לאסכולה הפרגמטית בחינוך ושאב ממנה את היסוד המעשי של הלימוד. החינוך הפרוגרסיבי שדיואי האמין בו, דגל בהרחבת החשיבה הרציונלית ובפיתוח החשיבה היצירתית והכישורים הנחוצים לפתרון בעיות.

בהשראת רעיונותיו של דיואי התגבשה התנועה הפרוגרסיבית בחינוך – תנועה שהולידה את רוב בתי הספר החופשיים, הפתוחים והדמוקרטיים בעולם. דיואי עצמו סירב לשאת בתואר “אבי התנועה” משום שהסתייג מהפרשנות הפשטנית שניתנה לרעיונותיו החינוכיים, שעל פיה החינוך המתקדם הוא ניגודו המוחלט של החינוך המסורתי. הוא נימק את הסתייגותו מהתנועה בספרו “ניסיון וחינוך” (בתרגום א”צ בראון, הוצאת בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, 1959). על אף הסתייגותו הלכה התנועה הפרוגרסיבית וגדלה, והיו לה אוהדים רבים בארצות-הברית ובארצות אחרות ואף ביישוב העברי המתהווה בארץ ישראל – התנועה שינתה את פני החינוך בעולם.

מהסקירה לעיל עולה שההשלכות של שיטת מונטסורי על שיטות החינוך החדשות ניכרות בהווה יותר ויותר, ויש לשער שהיא תמשיך להשפיע על עיצובן גם בעתיד.

 

 

© כל הזכויות שמורות –
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לתרגם או לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי – אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר – כל חלק מהמאמר.
שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול במאמר זה או בחלקו אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת מהמו”ל, שתינתן מראש בכתב.