אוקטובר 2017מפנקסה של גננת/מדריכה/מורה

מטה הקסם המונטסורי –ענבר פז

 למריה מונטסורי נחשפתי עוד מבית, כבת לאשת חינוך מסורה, חוקרת וחושבת.

חלק מהערכים שהנחילה, היו חשיבה ביקורתית ושאיפה מתמדת להרחבת אופקים.

זוכרת את תמונותיה של האישה המוכשרת ופורצת הדרך, ניבטות מהספרים שעל מדפי הספרייה של אימי, שלמען גילוי נאות, הכילה ערב רב של אסופות מידע וחומרי קריאה מרתקים מהם הושפעה.

 

כתביהם של אושיות חינוך משמעותיות עיטרו את הספרייה הזו, חלקם, עד היום שותפים לגיבוש התפישה החינוכית שאני מביאה עימי יום יום לעשייה בגן.

במקום הזה של הספרייה המגוונת ודרך כתביה של מונטסורי, למדתי שיעור חשוב על עוצמה נשית, אינטלקט, הישגים ופריצת דרך ועל טיבה של אקלקטיות וראייה רחבה של עולם החינוך.

העשייה החינוכית בחיי היומיומיים, חיזקה וביססה את התובנה הזו למכביר וכשהקמתי את הגן שלי, הילד השלישי שלי כפי שאני מכנה אותו,

לא היה לי ספק שהפלא הזה שבראה מונטסורי יבוא לידי ביטוי כחלק מתפישה חינוכית שהתהוותה כמו פאזל- נדבכים של השראות ועקרונות מתוך גישות המשלימות ומתגבשות לידי מקשה אחת.

 

החלטתי לכתוב על הדרך שלי לחינוך מונטסורי המתחילה במקומות האלמנטרים ועוברת דרך חוויית הלמידה, גילוי הקסם שהעולם הילדי טומן בחובו ועד למימוש של יכולות ושאיפות הילד אליהם תמיד נחתור.

 

הכבוד לילד, האמונה בכוחו ובעוצמתו הפנימית והרוחנית, סלילת הנתיבים ללכת בעקבותיו, גיבוש המרחב המאפשר לו להיות- כל אלה אשר מונטסורי הציבה עליהם זרקור משמעותי וישים, כך שלא יישארו בגדר משאלות לב או סיסמאות גדולות, קסמו לי תמיד, עומדים לנגד עיניי בכל צעד ושעל ומסתכמים לכדי החלטה ברורה- להזמין את הילד כפי שהוא, ללא כל תנאי.

.

כוחה של הסביבה-“על הסביבה לגלות את הילד, לא לעצב אותו”

מניסיוני, יכולה להעיד שאין דרך הנוסכת תחושת סיפוק ומחויבות למקצוע רבה יותר, מאשר מתן האפשרות לילד להיכנס לחלל ולבחור את המקום אליו הוא מתחבר בטבעיות.

במפגש הזה של הילד עם העולם הפנימי שלו אפשר ללמוד רבות על הנעה פנימית לפעילות,זיקה אישית, תפיסת העצמי ועוד טפחים נשגבים ומופלאים שעל פניו עשויים להיראות אזוטריים למדי.

בדיוק הסיבה שהגישות ההומניסטיות למניהן מרגישות לי כל כך רלוונטיות לקונטקסט המונטסורי.

 

הדיאלוג המילולי והבלתי מילולי והיחסים הדיאדים, בין אם בהקניות הנעשות ברמת העבודה  הפרטנית ובמישור הסביבתי והפדגוגי בכלל ובין אם במישור הרגשי והמנטלי, מכוונות לגובה העיניים ועולות בקנה אחד עם התקשורת המקרבת והמכילה בה אני מאמינה- רמז לפילוסופיה של מונטסורי העוסקת באופן לא מבוטל באחווה הדדית ובשלום ובעיניי, עוברת כחוט השני בשיטה כולה.

 

העולם האמיתי לצד חשיפה לעולם הרגשי

שותפות הילד בעשייה, חוויית הפרגמאטיות, הנגישות לדברים האמיתיים (אותם גם מצאתי במקומות נוספים המיושמים בגן כדוגמת חצר הגרוטאות הקיבוצית),

הם ערך מוסף אשר פותח את הצוהר המשמעותי ביותר לפיתוח המישור הרגשי, הקוגניטיבי, המוטורי והחברתי.

הצצה לעולם האמיתי מספקת קרקע פורייה להזדמנויות ללמידה באמצעות אובייקטים מעולם המבוגר שאיתם הילד יכול לפעול כרצונו (הצצה לעולם האמיתי מבחינתי מביאה בחשבון את המכלול כולו- אביזרים/ חפצים ואפילו חשיפה לכלים או לחומרים המוגשים בזמן תרגילים בתחום פיתוח חושים).

התחום הזה לראייתי, משמעותי בחיי הגן-

סולל דרך להתנסות מעמיקה, ללמידה ולרכישת מיומנויות בתחומי: כישורי חיים, פתרון בעיות, עיבוד חוויות, עצמאות וביטחון עצמי, הגמשה שכלית ועוד.

בעיניי רוחי ובאופן בו אני מיישמת את הדברים בחיי הגן, יצירת סביבה חינוכית המשלבת את המבנה והתיווך בשיטת מונטסורי על כל היבטיו, בשילוב חשיפת הילד לעולם סוציו דרמטי לפי תחומי העניין שמגלה ושמזמן חוויות של הנאה, מעוף על כנפי הדמיון ומקום לחשיפת עולמו הפנימי ותכנים רגשיים אותם לא ניתן לבטא תמיד במילים, מקדמים את הווייתו האמיתית של הילד כישות חוקרת ולומדת תוך הפקת חדווה מהתהליך ללא קשר ישיר להישג או ללמידה האינטלקטואלית הסטנדרטית בהכרח.

 

 

עצמאות ודימוי עצמי- “איננו יכולים לדעת את ההשלכות של החנקת פעולה ספונטנית בתקופה בה הילד רק מתחיל להיות עצמאי: יתכן שאנו מחניקים את החיים עצמם”

 

רבות דובר על הנושא וכבר הוכח למעלה מכל ספק כי, תחושת מסוגלות מפותחת בעלת השלכות ותרומה שלא תסולא בפז לחייו הבוגרים של ילד.

המרחב לספונטניות בתווך המתוכנן בגן ולעיתים גם שלא במסגרתו, מהווה פלטפורמה אדירה עבור ילד.

תורנות, תחום אחריות ואפילו עבודה שלא במרחב “חווייתי” מוגדר (כמו גינת הירק לדוגמא), הופכים להיות מושא נחשק בעיניו של ילד מתוקף התפישה המעודדת התנסות, רותמת את הילד מרצון ומספקת חוויות הצלחה ולצידן מעט אתגרים- הילד הוא לומד פעיל.

ההנעה הפנימית ומיקוד השליטה הפנימי יכולים לבוא לידי ביטוי בכל רגע נתון, ספונטני או מתוכנן (אני מוצאת שאפילו באמצעות העובדה שבגן מוטמעת גישה לפיה לא נתקן טעות אלא נקיים מנגנון בקרת טעות כפי שקיים בתרגיל או באביזר, נצליח לספק לילד אחריות פנימית ואישית גבוהה שתיתן אותותיה גם על התפקוד העצמאי בחיי היום יום בגן, אחת מההשפעות כמובן אך שזורה גם בשטח זה).

 

באר בלתי נדלית של יצירתיות-

היופי בעולם הזה בעיניי, הוא ההתייחסות בכובד ראש לעולם הילד בפרספקטיבה הוליסטית ורחבה ולא באמצעות בפרמטרים התפתחותיים/ פדגוגים גנריים וטכניים לבדם.

פילוסופיה שהיא אבן שואבת הנותנת כבוד להעדפותיו ולנטיותיו של הילד, למניעיו הפנימיים ובוטחת ביכולת הבחירה, במשמעת הפנימית ובאיזון של חופש בתוך מסגרת.

כדי לאפשר זאת הלכה למעשה,

מקפלת בתוכה את המאפיינים הראשוניים הגלומים בכל המקיף וסובב את הילד.

תקצר היריעה מלתאר את חשיבות הנראות וההתייחסות לאופן ההגשה, את הקסם החבוי כאוצר בלום בסביבה שאינה מציפה בגירויים ״ילדים״ קלאסיים, באסתטיקה מרנינה ושובת לב שאיננה רק נחלת האדם הבוגר, אלא האדם בכלל, כבר מהמקום הילדי הראשוני .

 

לסיכומם של דברים ,

מונטסורי היא לא רק שיטה, אלא השקפה המקדמת חשיבה איכותית וחוקרת, מעוף ויצירתיות – של הילד ושל העוסקים במלאכה.

כל מי שמעריך את השיטה לומד ״לחשוב מונטסורית״ – אחד הדברים שאיני יכולה כבר לנתקם מחשיבתי היומיומית ושיעיד לגביו כל מאוהב בשיטה,

היא היכולת לזהות “פוטנציאל מונטסורי” כמעט בכל מקום  (כך אני מוצאת את עצמי בזמן שיטוט בשווקים, אפילו בחנויות כלי בית או נוי במקומות נידחים בזמן חופשות וכמובן במקומית הקונבנציונליים יותר J )

ההרפתקה הזו אשר מעצימה יום יום את הילדים היא מתנה עבור אנשי חינוך-

מעודדת  חשיבת עומק ביקורתית ואיכותית על עולם החינוך, לפתח ולחשוב על מקסום חוויית הלמידה,ללמוד את נפשו של הילד העומד מולך ולרצות להיות טוב ויצירתי יותר עבורו.

ולכן, מביאה אותי להאמין שמדובר בלא פחות מאשר מטה קסמים J

 

inbarpaz5@gmail.com