אוקטובר 2017מאמרים אוקטובר 2017

גלית סבג

galitis1975@gmail.com

חיות הנפש

ההחלטה על כתיבת נושא זה נלקחה לנוכח עלייה די דרמטית בשכיחות ובעוצמת הפחדים, אצל ילדים בגיל הרך ,כפי שמשתפים אותי ההורים.

מי מאתנו ,הורים, מחנכים מטפלים, לא נתקל בפחדים, מצוקות ושאלות אין ספור העוסקות ביצורי דמיון מובהקים המציקים לבני השלוש ומעלה?

אפשר לראות זאת בא לידי ביטוי בהצפת מדפי הספרים בכל העולם וגם אצלנו,

המדפים עמוסים בספרים על מפלצות ויצורי פרא למינהם המשקפים פחדים חבויים.

אין ספק שגם למשחקי המחשב למיניהם ולחשיפה לסרטי ילדים ,יש יד ורגל בעניין…..

אז מהו פחד ואיך מתמודדים אתו?

הפחד הוא תחושה , הרגשה עמוקה אותה כולנו חווים במצבים , בעוצמות ובתדירויות שונות. כמו

כן הפחד נחווה על ידי כל אחד בדרך שונה ,לחץ בחזה , מחושי בטן , תחושה של שיתוק , תחושה של

אי שקט, קוצר נשימה וכו’

הפחד בא בדרך כלל לידי ביטוי חיצוני בהתנהגותיות שונות : בריחה, בכי , צחוק, אחיזה חזקה

באדם קרוב או חפץ, כיסוי הפנים ועוד.

הפחד כשלעצמו , איננו תופעה פתולוגית בהכרח . יתרה מזאת , במקרים מסוימים לפחד תפקיד נכבד

בהישרדות האורגניזם : זה מחייב אותו להיזהר .

התמודדות חיובית עם הפחד, העשויה לכלול הבנת הגורמים לפחד והתקרבות הדרגתית , מתוכננת

למצב המפחיד ועשויה לתרום לחישול האדם ולתחושה של הצלחה ויכולת .

על כן , חשוב ללמוד על סגנונות התמודדות עם הפחדים, לחזק סגנונות התמודדות יעילים, ולהציע

תחליפים לסגנונות התמודדות עם פחדים. יחד עם זאת חשוב להבין את החשיבות של מתן

לגיטימציה לתחושת הפחד ולאפשר הבעה ישירה של רגשות בכלל, ושל הפחד בפרט.

פחד התפתחותי – מתייחס לתחושת חשש המופיעה אצל רבים מבני אותה שכבת גיל, וניתן להבין

אותו על רקע המאפיינים ההתפתחותיים של כל גיל. הפחדים ההתפתחותיים נוטים להיעלם ללא כל

התערבות המקצועית , בתנאי שהתייחסות הסביבה הולמת ונכונה.

עם זאת , יש לזכור כי קיימים הבדלים בין-אישיים נרחבים בדרך הבעת הפחדים על ידי הילדים,

בעוצמות הפחדים ועוד.

הילד מעוות את המציאות במידת מה , על מנת להפוך אותה ליותר מושגת ומובנת .

הסיבות לתופעות שונות בסביבתו של הילד אינן ברורות לו , ובמקביל אין לו כלים מחשבתיים

להבינן . על כן , על מנת לשמור על דימוי עצמי חיובי , מייחס הילד סיבות לתופעות , לפי נוחותו.

הילד אגוצנטרי בגיל הזה, דהיינו תופס את עצמו במרכז היקום ועל כן, הוא חשב שהתופעות סביבו

מתוכננות “בדרך נס” כך שיוכלו לשרתו טוב יותר. השמש זורחת כדי להעיר אותו בבוקר, הירח

מרחף לו בשמים על מנת שלא יפחד מהחושך בלילה וכו’ , הילד אף חושב לעיתים שהוא כל יכול,

מייחס לעצמו ולהוריו כוחות עצומים .

האגוצנטריות והתחושה של עוצמה יתרה, הנן תופעות טבעיות ובריאות בגיל הרך . בלעדיהן עלול

הילד לחוש את עצמו חסר חשיבות וחסר אונים ועל כן לא היה מוצא בעצמו את הכוחות ללמוד,

לחקור וליהנות מהסיבה. ובכל זאת , מתגלים לעיתים בקיעים בתפיסת עולם אופטימית זאת . על אף

כל המאמץ להסביר לעצמו . או לחילופין ההסברים אותם הוא עשוי להעלות מפחידים מאוד.

לתחושת פחד ראשונית בגלל תופעות לא מוכרות , יש תפקיד של הגנה על הילד.

אילולי תחושה זאת, הילד החושב עצמו כל יכול, עלול להיקלע להרפתקאות העשויות לסכן אותו

בסופו של דבר כמו למשל ילד שקופץ מהחלון כשחושב שהוא סופרמן . ילדים הפוחדים מתופעות

אלה ואחרות אינם “פחדנים” , פחדים הקשורים בחוסר הבנה של תופעות בסביבתו של הילד,

מצביעים על כך , שהילד מפעיל שיקול דעת, הוא חושב, והוא מודע לפערים מסוימים בין הבנתו את

המציאות לבין העובדות כפי שהן. ילדים נבונים עשויים להפגין יותר פחד מן הסוג הזה.

פחדים נובעים לעיתים גם בשל רגשות של כעס, קינאה, או דאגה אותם חש הילד אך מתקשה

לבטאם. פחדים אלה לובשים צורה של מפלצות ויצורים דמיוניים המאיימים לפגוע בילד.

להלן מוצגים הסברים לפחדים עיקריים המתרחשים אצל ילדים בגיל הרך ודרכי התמודדות עמם .

כמו כן מוצגים בהמשך אפיונים שונים של טמפרמנט הילד המשפיעים על תחושתו ותגובתו לפחד.

התייחסות למאפיינים אלה עשויים לעזור להורים בהבנת ילדם ובדרך למציאת התמודדות

המתאימה עבורו.

דרכי התמודדות עם פחדים :

דרך התמודדות עם כל פחד מותאם על פי הגורמים הספציפיים לפחד ולמאפייני הטמפרמנט והעדפות

של כל ילד. יחד עם זאת ניתן להתייחס למספר כללים מרכזיים המתאימים להתמודדות עם רוב

מצבי הפחד:

– היו מודעים לכך כי פחדי הילד אינם נעלמים בבת אחת והתמודדות עימם דורשת סבלנות ,

אורך רוח ועקביות .

– לתת לילד תחושת ביטחון כי אנו איתו בהתמודדות עם הפחד.

– לעודד שיחה על תחושת הפחד ועל דרכים מגוונות להתמודד עימה )ניתן להיעזר בספרים ,

שירים ציורים , משחקי דמיון

פחדים דמיוניים , פחדים ממפלצות :

לילד בגיל הרך קיים לרוב דמיון מפותח. היכולת לדמיין דברים מצביעה על התקדמות ביכולת

השכלית . עם זאת מתקשה הילד בגיל זה להבחין באורח ברור בין דמיון למציאות .

דברים או מצבים שאינם ברורים לו עשויים לקבל משמעות מפחידה במיוחד, ולהיות מתורגמים

בדמיונו כחיה מפחידה העלולה להתנפל עליו. דרך המפלצות מבטא הילד את הרגשות הפנימיים

שלו: כעס, שנאה, נקמה, קינאה. המפלצות הופכות להיות היצורים החיצוניים הרעים

המאיימים עליו. לילד קשה לקבל כי רגשות אלה אמנם קיימים גם בתוכו שכן הוא פוחד שמא

רגשות קשים אלה יגרמו לכך שהוריו יכעסו עליו ולא יאהבו אותו )ולכן יעזבו אותו  , כמו כן

פוחד הילד שמחשבות הכעס והנקמה שחש אכן יתגשמו במציאות .

– זכרו כי הילד מאמין בכנות כי מפלצת המשוטטת בסביבה מחפשת אותו באופן אישי. אל

תמעיטו בערך פחדיו.

– הגבילו את הצפייה בטלוויזיה בתוכניות מפחידות והפנו את הילד לתוכניות ילדים בהן

המפלצות מקבלות פן מעודן יותר בשל היותן מבולבלות ,

– אם הילד טוען באמצע הלילה שוב ושוב כי יש מפלצת בחדרו חפשו איתו את המפלצת, גרשו

את המפלצת….

– עיזרו לילד להתיידד עם המפלצת על ידי כך שיצייר אותה באופן מפחיד ובאופן מגוחך

וידידותי. )הומור(

– עיזרו לילד להתגבר על המפלצת למשל כל ידי משפטים שהילד ימציא כמו ” את המפלצת

לא תפחידי אותי, את לא תחליטי בשבילי ” .

או אם הילד מבקש חפץ עימו יוכל לגרש את המפלצת כל פעם שתגיע בלילה –

עיזרו לו לחפש חפץ מתאים .

– שוחחו עם הילד על פחדיו , אמרו לו שאלו פחדים טבעיים שיש לכל ילד. הקריאו לו שירים

וספורים הקשורים לנושא הפחד ודרכי ההתמודדות עימו.

– הסבירו לילד תופעות שונות המתרחשות בסביבתו ועלולות לעורר את דמיונו לפחדו.

פחדי עזיבה

לילדים בגיל הרך קשה לתפוס שאנשים ממשיכים להתקיים גם אם אינם נמצאים בסביבה הקרובה.

הילד תופס את הפרידה מאדם קרוב כפרידה לתמיד. מאחר והילד תלוי בהוריו מבחינה פיזית

ורגשית ואינו חש שיכול לסמוך על עצמו – פרידה מהוריו גורמת לו לפחדים קשים. פחד מעזיבה הוא

פחד מאובדן מקור הביטחון המאפשר את פיתוח העצמאות של הילד.

פחד עזיבה מושפע גם מדברים שאינם קשורים ישירות לילד כמו : התייחסות האם לתהליך הפרידה,

פרידות פתאומיות שילד חווה וכדומה.

כיצד להתמודד :

– כאשר עוזבים את הילד להקפיד תמיד להיפרד ממנו גם אם פעולה זו גורמת לו לבכי . זאת

כדי לאפשר לו תחושת וודאות ושליטה במצב ולמנוע תחושה שנעלמים לו במפתיע.

– לגבש “טקס” פרידה קבוע הטקס הופך לחוליה ראשונה בשרשרת אירועים המסתיימת

תמיד במפגש מחודש עם ההורים.

– לתת לילד סימני זמן מוחשיים לגבי הזמן שבו ההורה ישוב אחרי ארוחת הצהריים , אחרי

התוכנית בטלוויזיה ודו’ .

– לעמוד בלוח הזמנים בו הבטחנו לחזור .

– ילד שזקוק ליותר זמן הסתגלות לסביבה חדשה כמו גן, למשל הישארו עמו מספר דקות

נוספות בגן עד שימצא לעצמו עיסוק או חבר או יהיה ליד הגננת .

פחד מהחושך :

הגורם הרגיל לפחד מפני החושך הוא אובדן שליטה שחש הילד. הילד מאבד בלילה את חוש

ההתמצאות . בלילה יש אפקט מוגזם לרעשים , צלליות , קולות . כמו כן יש לילד פחד פן יהיו לו

חלומות וסיוטי לילה הנובעים מדאגות , לחצים, כעסים עמם מתמודד הילד במהלך היום. גם תחושת

הבדידות בלילה ללא הורה על ידו, מעצימה את תחושת הפחד. לאחר כיבוי האור זהו עם הילד את

מראהו החדש של החדר ואת מקומם של החפצים המוכרים. השאירו דלת פתוחה והבטיחו שאתם

נמצאים בקרבת מקום אליו . אם הילד מתעורר באמצע הלילה ומפחד לחזור לישון בחדרו, שבו ליד

מיטתו ובקול מרגיע עזרו לו להירדם. חזקו את הילד למחרת בבוקר לאחר לילות של הצלחה. אל

תזכירו לילות בעייתיים.

– כשהילד מתעורר מחלום מפחיד אמרו לו “אני יודעת שחלמת משהו מפחיד , זהו חלום, הנה

אני כאן לידך ” . אל תתחילו לחקור את הילד באמצע הלילה על תוכן החלום.

– השתדלו ליצור אווירה מרגיעה ותומכת במשך היום.

– צרו עם הילד טקס “לילה טוב” לפני השינה.

– התמודדות עם פחדי לילה עלולה להמשך חודשים ארוכים ולכן נדרשת שמירה על איזון עדין

בין מתן תחושה על ביטחון והגנה לילד יחד עם שמירה על גבולות .

מאפיינים של טמפרמנט הילד משפיעים על התחושה והתגובה לפחד :

חשוב להכיר את מאפייני ההתנהגות של הילד שהם חלק מהטמפרמנט המולד שלו. הכרות זו יכולה

לעזור להורים להיטיב לקרוא ולפרש את התנהגותו , ולהתאים את התנהגותם לצרכי הילד .

בגיליון הבא תכתוב  ד”ר שלומית אביב  על התמודדות עם פחדים באמצעות האמנות

 

בהצלחה רבה,

 

גלית סבג

חיות הנפש

ההחלטה על כתיבת נושא זה נלקחה לנוכח עלייה די דרמטית בשכיחות ובעוצמת הפחדים, אצל ילדים בגיל הרך ,כפי שמשתפים אותי ההורים.

מי מאתנו ,הורים, מחנכים מטפלים, לא נתקל בפחדים, מצוקות ושאלות אין ספור העוסקות ביצורי דמיון מובהקים המציקים לבני השלוש ומעלה?

אפשר לראות זאת בא לידי ביטוי בהצפת מדפי הספרים בכל העולם וגם אצלנו,

המדפים עמוסים בספרים על מפלצות ויצורי פרא למינהם המשקפים פחדים חבויים.

אין ספק שגם למשחקי המחשב למיניהם ולחשיפה לסרטי ילדים ,יש יד ורגל בעניין…..

אז מהו פחד ואיך מתמודדים אתו?

הפחד הוא תחושה , הרגשה עמוקה אותה כולנו חווים במצבים , בעוצמות ובתדירויות שונות. כמו

כן הפחד נחווה על ידי כל אחד בדרך שונה ,לחץ בחזה , מחושי בטן , תחושה של שיתוק , תחושה של

אי שקט, קוצר נשימה וכו’

הפחד בא בדרך כלל לידי ביטוי חיצוני בהתנהגותיות שונות : בריחה, בכי , צחוק, אחיזה חזקה

באדם קרוב או חפץ, כיסוי הפנים ועוד.

הפחד כשלעצמו , איננו תופעה פתולוגית בהכרח . יתרה מזאת , במקרים מסוימים לפחד תפקיד נכבד

בהישרדות האורגניזם : זה מחייב אותו להיזהר .

התמודדות חיובית עם הפחד, העשויה לכלול הבנת הגורמים לפחד והתקרבות הדרגתית , מתוכננת

למצב המפחיד ועשויה לתרום לחישול האדם ולתחושה של הצלחה ויכולת .

על כן , חשוב ללמוד על סגנונות התמודדות עם הפחדים, לחזק סגנונות התמודדות יעילים, ולהציע

תחליפים לסגנונות התמודדות עם פחדים. יחד עם זאת חשוב להבין את החשיבות של מתן

לגיטימציה לתחושת הפחד ולאפשר הבעה ישירה של רגשות בכלל, ושל הפחד בפרט.

פחד התפתחותי – מתייחס לתחושת חשש המופיעה אצל רבים מבני אותה שכבת גיל, וניתן להבין

אותו על רקע המאפיינים ההתפתחותיים של כל גיל. הפחדים ההתפתחותיים נוטים להיעלם ללא כל

התערבות המקצועית , בתנאי שהתייחסות הסביבה הולמת ונכונה.

עם זאת , יש לזכור כי קיימים הבדלים בין-אישיים נרחבים בדרך הבעת הפחדים על ידי הילדים,

בעוצמות הפחדים ועוד.

הילד מעוות את המציאות במידת מה , על מנת להפוך אותה ליותר מושגת ומובנת .

הסיבות לתופעות שונות בסביבתו של הילד אינן ברורות לו , ובמקביל אין לו כלים מחשבתיים

להבינן . על כן , על מנת לשמור על דימוי עצמי חיובי , מייחס הילד סיבות לתופעות , לפי נוחותו.

הילד אגוצנטרי בגיל הזה, דהיינו תופס את עצמו במרכז היקום ועל כן, הוא חשב שהתופעות סביבו

מתוכננות “בדרך נס” כך שיוכלו לשרתו טוב יותר. השמש זורחת כדי להעיר אותו בבוקר, הירח

מרחף לו בשמים על מנת שלא יפחד מהחושך בלילה וכו’ , הילד אף חושב לעיתים שהוא כל יכול,

מייחס לעצמו ולהוריו כוחות עצומים .

האגוצנטריות והתחושה של עוצמה יתרה, הנן תופעות טבעיות ובריאות בגיל הרך . בלעדיהן עלול

הילד לחוש את עצמו חסר חשיבות וחסר אונים ועל כן לא היה מוצא בעצמו את הכוחות ללמוד,

לחקור וליהנות מהסיבה. ובכל זאת , מתגלים לעיתים בקיעים בתפיסת עולם אופטימית זאת . על אף

כל המאמץ להסביר לעצמו . או לחילופין ההסברים אותם הוא עשוי להעלות מפחידים מאוד.

לתחושת פחד ראשונית בגלל תופעות לא מוכרות , יש תפקיד של הגנה על הילד.

אילולי תחושה זאת, הילד החושב עצמו כל יכול, עלול להיקלע להרפתקאות העשויות לסכן אותו

בסופו של דבר כמו למשל ילד שקופץ מהחלון כשחושב שהוא סופרמן . ילדים הפוחדים מתופעות

אלה ואחרות אינם “פחדנים” , פחדים הקשורים בחוסר הבנה של תופעות בסביבתו של הילד,

מצביעים על כך , שהילד מפעיל שיקול דעת, הוא חושב, והוא מודע לפערים מסוימים בין הבנתו את

המציאות לבין העובדות כפי שהן. ילדים נבונים עשויים להפגין יותר פחד מן הסוג הזה.

פחדים נובעים לעיתים גם בשל רגשות של כעס, קינאה, או דאגה אותם חש הילד אך מתקשה

לבטאם. פחדים אלה לובשים צורה של מפלצות ויצורים דמיוניים המאיימים לפגוע בילד.

להלן מוצגים הסברים לפחדים עיקריים המתרחשים אצל ילדים בגיל הרך ודרכי התמודדות עמם .

כמו כן מוצגים בהמשך אפיונים שונים של טמפרמנט הילד המשפיעים על תחושתו ותגובתו לפחד.

התייחסות למאפיינים אלה עשויים לעזור להורים בהבנת ילדם ובדרך למציאת התמודדות

המתאימה עבורו.

דרכי התמודדות עם פחדים :

דרך התמודדות עם כל פחד מותאם על פי הגורמים הספציפיים לפחד ולמאפייני הטמפרמנט והעדפות

של כל ילד. יחד עם זאת ניתן להתייחס למספר כללים מרכזיים המתאימים להתמודדות עם רוב

מצבי הפחד:

– היו מודעים לכך כי פחדי הילד אינם נעלמים בבת אחת והתמודדות עימם דורשת סבלנות ,

אורך רוח ועקביות .

– לתת לילד תחושת ביטחון כי אנו איתו בהתמודדות עם הפחד.

– לעודד שיחה על תחושת הפחד ועל דרכים מגוונות להתמודד עימה )ניתן להיעזר בספרים ,

שירים ציורים , משחקי דמיון

פחדים דמיוניים , פחדים ממפלצות :

לילד בגיל הרך קיים לרוב דמיון מפותח. היכולת לדמיין דברים מצביעה על התקדמות ביכולת

השכלית . עם זאת מתקשה הילד בגיל זה להבחין באורח ברור בין דמיון למציאות .

דברים או מצבים שאינם ברורים לו עשויים לקבל משמעות מפחידה במיוחד, ולהיות מתורגמים

בדמיונו כחיה מפחידה העלולה להתנפל עליו. דרך המפלצות מבטא הילד את הרגשות הפנימיים

שלו: כעס, שנאה, נקמה, קינאה. המפלצות הופכות להיות היצורים החיצוניים הרעים

המאיימים עליו. לילד קשה לקבל כי רגשות אלה אמנם קיימים גם בתוכו שכן הוא פוחד שמא

רגשות קשים אלה יגרמו לכך שהוריו יכעסו עליו ולא יאהבו אותו )ולכן יעזבו אותו  , כמו כן

פוחד הילד שמחשבות הכעס והנקמה שחש אכן יתגשמו במציאות .

– זכרו כי הילד מאמין בכנות כי מפלצת המשוטטת בסביבה מחפשת אותו באופן אישי. אל

תמעיטו בערך פחדיו.

– הגבילו את הצפייה בטלוויזיה בתוכניות מפחידות והפנו את הילד לתוכניות ילדים בהן

המפלצות מקבלות פן מעודן יותר בשל היותן מבולבלות ,

– אם הילד טוען באמצע הלילה שוב ושוב כי יש מפלצת בחדרו חפשו איתו את המפלצת, גרשו

את המפלצת….

– עיזרו לילד להתיידד עם המפלצת על ידי כך שיצייר אותה באופן מפחיד ובאופן מגוחך

וידידותי. )הומור(

– עיזרו לילד להתגבר על המפלצת למשל כל ידי משפטים שהילד ימציא כמו ” את המפלצת

לא תפחידי אותי, את לא תחליטי בשבילי ” .

או אם הילד מבקש חפץ עימו יוכל לגרש את המפלצת כל פעם שתגיע בלילה –

עיזרו לו לחפש חפץ מתאים .

– שוחחו עם הילד על פחדיו , אמרו לו שאלו פחדים טבעיים שיש לכל ילד. הקריאו לו שירים

וספורים הקשורים לנושא הפחד ודרכי ההתמודדות עימו.

– הסבירו לילד תופעות שונות המתרחשות בסביבתו ועלולות לעורר את דמיונו לפחדו.

פחדי עזיבה

לילדים בגיל הרך קשה לתפוס שאנשים ממשיכים להתקיים גם אם אינם נמצאים בסביבה הקרובה.

הילד תופס את הפרידה מאדם קרוב כפרידה לתמיד. מאחר והילד תלוי בהוריו מבחינה פיזית

ורגשית ואינו חש שיכול לסמוך על עצמו – פרידה מהוריו גורמת לו לפחדים קשים. פחד מעזיבה הוא

פחד מאובדן מקור הביטחון המאפשר את פיתוח העצמאות של הילד.

פחד עזיבה מושפע גם מדברים שאינם קשורים ישירות לילד כמו : התייחסות האם לתהליך הפרידה,

פרידות פתאומיות שילד חווה וכדומה.

כיצד להתמודד :

– כאשר עוזבים את הילד להקפיד תמיד להיפרד ממנו גם אם פעולה זו גורמת לו לבכי . זאת

כדי לאפשר לו תחושת וודאות ושליטה במצב ולמנוע תחושה שנעלמים לו במפתיע.

– לגבש “טקס” פרידה קבוע הטקס הופך לחוליה ראשונה בשרשרת אירועים המסתיימת

תמיד במפגש מחודש עם ההורים.

– לתת לילד סימני זמן מוחשיים לגבי הזמן שבו ההורה ישוב אחרי ארוחת הצהריים , אחרי

התוכנית בטלוויזיה ודו’ .

– לעמוד בלוח הזמנים בו הבטחנו לחזור .

– ילד שזקוק ליותר זמן הסתגלות לסביבה חדשה כמו גן, למשל הישארו עמו מספר דקות

נוספות בגן עד שימצא לעצמו עיסוק או חבר או יהיה ליד הגננת .

פחד מהחושך :

הגורם הרגיל לפחד מפני החושך הוא אובדן שליטה שחש הילד. הילד מאבד בלילה את חוש

ההתמצאות . בלילה יש אפקט מוגזם לרעשים , צלליות , קולות . כמו כן יש לילד פחד פן יהיו לו

חלומות וסיוטי לילה הנובעים מדאגות , לחצים, כעסים עמם מתמודד הילד במהלך היום. גם תחושת

הבדידות בלילה ללא הורה על ידו, מעצימה את תחושת הפחד. לאחר כיבוי האור זהו עם הילד את

מראהו החדש של החדר ואת מקומם של החפצים המוכרים. השאירו דלת פתוחה והבטיחו שאתם

נמצאים בקרבת מקום אליו . אם הילד מתעורר באמצע הלילה ומפחד לחזור לישון בחדרו, שבו ליד

מיטתו ובקול מרגיע עזרו לו להירדם. חזקו את הילד למחרת בבוקר לאחר לילות של הצלחה. אל

תזכירו לילות בעייתיים.

– כשהילד מתעורר מחלום מפחיד אמרו לו “אני יודעת שחלמת משהו מפחיד , זהו חלום, הנה

אני כאן לידך ” . אל תתחילו לחקור את הילד באמצע הלילה על תוכן החלום.

– השתדלו ליצור אווירה מרגיעה ותומכת במשך היום.

– צרו עם הילד טקס “לילה טוב” לפני השינה.

– התמודדות עם פחדי לילה עלולה להמשך חודשים ארוכים ולכן נדרשת שמירה על איזון עדין

בין מתן תחושה על ביטחון והגנה לילד יחד עם שמירה על גבולות .

מאפיינים של טמפרמנט הילד משפיעים על התחושה והתגובה לפחד :

חשוב להכיר את מאפייני ההתנהגות של הילד שהם חלק מהטמפרמנט המולד שלו. הכרות זו יכולה

לעזור להורים להיטיב לקרוא ולפרש את התנהגותו , ולהתאים את התנהגותם לצרכי הילד .

בגיליון הבא תכתוב  ד”ר שלומית אביב  על התמודדות עם פחדים באמצעות האמנות

 

בהצלחה רבה,

 

גלית סבג