מאמרים ספטמבר 2018ספטמבר 2018

ד”ר שלומית אביב

aviv.shlomit@gmail.com

צילום: אורן קאן-יוקאן סטודיו

מאמר מערכת- מעצבים את העתיד

המושג “עתידנות בחינוך” הוא מושג חדש יחסית, הנובע מהלך הרוח הפוסט-מודרני שהביא להכרה בשתי עובדות יסוד – מערכות החינוך בעולם המערבי אינן מתאימות את עצמן להתפתחויות שחלות במאה העשרים ואחת ולשינוי ביכולות, במיומנויות ובתפקוד הלומדים הצעירים;

במאה העשרים ואחת הולך ומעמיק הפער בין הנלמד והנעשה בבתי הספר ובגני הילדים ובין המציאות מחוץ להם.

לפי התפיסה הפוסט-מודרנית הדפוסים שביסוד מוסדות החינוך, כגון אסטרטגיות ההוראה, התכנים, קהל היעד והמבנה, הופכים אותם לבלתי-רלוונטיים למציאות שבה הם פועלים. כיום הכרחי להתאים את מערכת החינוך למציאות הנוכחית  ולדרישותיה, כמו גם למיומנות ולכישורים אשר יידרשו מדור הילדים הנוכחי לחייהם בעתיד.

ילדים אשר כיום ,גם אם נתאמץ מאוד  לא נוכל לנחש את מקצועם העתידי…

יש לשנות את הדפוסים הקיימים וללמוד את הערכים שעל פיהם יש להגיב למציאות החדשה. ואכן, הצמיחה המהירה של שיטות חינוך חלופיות לחינוך הממלכתי, כמו חינוך מונטסורי, החינוך הביתי, החינוך הדמוקרטי, החינוך האנתרופוסופי החינוך הזורם, או הדיאלוגי  הופכות להיות כלי מרכזי בחינוך ועיצוב הדור הבא, והן ממחישות עד כמה מערכת החינוך הממלכתית אינה מתחשבת בצורכי  הילד והחברה בתחילת המאה העשרים ואחת, ומדשדשת בעקבות יוזמות פרטיות הנושפות בעורפה המאובן חדשות לבקרים….

מערכת החינוך מחכה לשווא למושיע בדמות שיטה חדשה להוראה ולמידה. בימינו קיימות שיטות הוראה ולמידה טובות, אולם הן אינן מיושמות. מתבקש לזהות את התכנים החשובים ללמידה, לבחור את השיטות הטובות מבין השיטות הקיימות וליישמן. יש גם לזהות את דרישות המאה העשרים ואחת, כגון הדרישה למימוש עצמי של הפרט, הדרישה לגמישות מחשבתית ופיתוח היצירתיות והצורך לרכוש מיומנויות למידה, השונות מהמיומנויות שהיו נהוגות בעבר, בראש ובראשונה השינון למשל.

מודל החינוך של העתיד נועד בראש ובראשונה לפתח כישורים שונים ולאו דווקא להתמקד בתכנים מסוימים. במטרות העל פיתוח אישיות אוטונומית ואותנטית של הילד הלומד והקניית היכולת לגבש זהות מתוך הכרה פנימית ומתוך עושר וחיבור לסביבה התרבותית-חברתית. עוד יש לפעול לפיתוח כישורים שונים, כמו חשיבה והבנת העולם, קיום דו-שיח אמתי עם הסביבה ורחישת כבוד לעצמי ולזולת, כישורים שיירכשו באמצעות אופני למידה המקנים למציאות משמעות, ובהם הילד משתתף ולומד באופן פעיל. כישורים אלה הכרחיים לילדים שיגדלו לעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, וכל העת נוצרים מקצועות חדשים הדורשים הסתגלות והתאמה, עולם שבו אין די בקריירה אחת במהלך החיים.

בשדה החינוך במדינת ישראל פועלים כיום מומחים לחינוך אשר מציעים מודלים מתקדמים ופתרונות נפלאים לשינוי יסודי במערכת הקיימת אשר לגביה קיים קונצנזוס כי אינה מתאימה כלל וכלל לא בתוכן ולא בצורה לצרכים הקוגניטיביים הרגשיים והחברתיים של הילדים היום.

חלקם אף יוצא בכתב אישום חריף ונוקב על תחלואי המערכת  ועל חוסר היעילות על אף סכומי העתק המושקעים בה.

תקציב החינוך נושק נכון להיום לכ60 מיליארד שקלים !! והינו השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון ,אך גם לפי דו”ח הoecd(הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי),מערכת החינוך נותרה ארכאית ומפגרת אחרי העולם המערבי.

הירידה המתמדת והדרמטית בהישגים של התלמידים במערכת החינוך בישראל לעומת ההישגים אליהם הגיעו בעבר או ההישגים אליהם מגיעים בני אומות אחרות היום.

התוצאה בשטח הינה הצבעה של ההורים ברגלים….

נהירה עצומה של הורים בעלי יכולת למוסדות חינוך איכותיים יותר ופרטיים.

תסמונת ההורות הפסיבית שייכת לעבר הרחוק.

נכון לתחילת שנת תשע”ט ,נפתחו יותר בתי ספר פרטיים מאשר בכל 70 שנות קיומה של מדינת ישראל.

הדבר מציב את החברה הישראלית בבעיה קשה מאחר והפערים בחברה ילכו ויקצינו, והנזקים יהיו גדולים הן ברמה החברתית והן ברמה הכלכלית.

אם קומץ קטן של ילדים בחברה יזכו ליתרונות אשר יספקו להם כלים ללמידה משמעותית לעתיד, מה יקרה לכל היתר?

פטר ג’ארט, כלכלן האחראי על ישראל בארגון ה-oecd כבר מדבר על הנזקים העצומים אשר מערכת החינוך במתכונתה הנוכחית מחוללת לכלכלת ישראל-

איך היא משפיעה לרעה על הפערים בחברה, הכישורים הנמוכים של העובדים, אי הסתגלותם לקדמה ולטכנולוגיה והפריון הנמוך.

, אם ישראל רוצה לשמור על יתרונות של תעשיית ההייטק ,עליה לדאוג שההון האנושי שלה יהיה משכיל ובעל יכולות גבוהות יותר.

באופן אישי, אינני מאמינה בחינוך פרטי.

אמנם הנני נושאת ברמה ועל כל במה את אמונתי בעקרונות החינוך המונטסורי, אך חותרת ללא לאות לשלב עקרונות אלו במערכת הציבורית .

הדבר הינו  לטובת החברה בישראל, ולטובת יצירת תשתית ערכית משותפת על המערכת לחולל שינויים מפליגים בתוכה ולאמץ אלמנטים רבים מהחינוך האלטרנטיבי לחינוך המיינסטרימי.

את המסלולים האלטרנטיביים צריך לבנות בתוך מערכת החינוך כחינוך ציבורי לכל דבר.

אחרת ,על פרסי הנובל העתידיים נוכל רק לחלום…..